מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי דינה. נולדתי בשנת 1948, יש לי אחות אחת שגרה בלטביה. יש לי שני ילדים וחמישה נכדים מהממים.

בתחילת הדרך, בעליה לישראל, נסענו ברכבת, שישנו בה, למוסקבה. החדרים ברכבת היו מאוד מאוד צפופים. וכשהגענו למוסקבה הזמנו כרטיסי טיסה לבודפשט. הגענו לבודפשט ב-16/1/91. בבודפשט לקחו אותנו למחנות אוהלים, כמו של חיילים ושם נתנו לנו מקום לישון ואוכל. בבוקר האנשים שלקחו אותנו למחנה היו כל הזמן בקשר עם ישראל והם אמרו לנו לקחת את הדברים שלנו כי הגיע מטוס. כל זה קרה לפני שנפתחה מלחמת המפרץ. בסוף הטיסה התבטלה בגלל שהיה סיכוי לירי רקטות. והיינו צריכים לחכות עד הערב.

כשהיינו באוויר, על המטוס, הודיעו לנו שמלחמת המפרץ התחילה ושארצות הברית יורה רקטות על עירק ושעירק יורה בחזרה. כבר ידענו שזה עומד לקרות, ואפילו המון אנשים מכרו את הכרטיסים שלהם כי הם פחדו שאולי רקטה תפגע במטוס. אבל אנחנו לקחנו את הסיכון.

כשהגענו לישראל חלקו לנו בשדה התעופה מסיכות אב"כ, בגלל המלחמה, ולבת שלי לא הייתה מסיכה במידה שלה אז היא מאוד נלחצה. מונית לקחה אותנו מתל אביב לבאר שבע ולא היה את מי לשאול איך להגיע לדרך המשחררים, מפני שלא אמרנו נכון את השם של הרחוב וגם, בגלל שכולם היו בבתים. אחר כך הצלחנו והלכנו לדרך המשחררים, שם גרה חברה שלי מבית הספר, שקלטה אותנו. הלכנו לאולפן ולא הרשו לנו להיכנס בלי מסיכות. ואז הסתתרנו לבד.

הזוית האישית

אילן: החוויות שלי מתוכנית הקשר הרב דורי הן מדהימות. נהנתי מאוד להיפגש עם סבתא שלי וללמוד המון דברים חדשים ומאוד נהנתי לצחוק איתה ביחד תוך כדי. סבתא דינה: היה לי מאוד היה כיף. אני מאוד מרוצה והיה לי נעים מאוד וכיף לענות על השאלות ולהיזכר בהכל מחדש.