מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי אודיה גור, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד סיפור מהחיים של סבי, מארק צאל.

סבא שלי נולד בשנת 1952 בוושינגטון, ארה"ב. סבא שלי היה חילוני גמור, לא היה אצלו בבית הרבה יהדות, המשפחה שלו לא שמרה חגים וכשרות. ואז יום אחד סבא שלי הוזמן למשלחת של אנשי מקצוע חשובים כדי לטוס לישראל, חלק מהמטרה של הנסיעה הייתה גם להכיר את הארץ.

כשסבא הגיע עם המשלחת לארץ, סבא שלי הבין ששם הוא צריך לגדל את הילדים שלו, במקום קטן – ביישוב או כפר. כשחזר לאמריקה, הוא שאל את סבתא שלי אם היא רוצה לעבור לישראל והיא ענתה לו: "אתה משוגע". באותו זמן היא הייתה בהריון עם דוד שלי אורן.

אחרי בערך ארבע שנים סבתא שלי הסכימה לרעיון העלייה, אבל סבתא הייתה בהריון שוב פעם (עם אימא שלי), זה היה ממש הריון בהפתעה. לאחר מכן סבא עלה עם חמשת האחים של אימא שלי, וסבתא עלתה עם אימא שישה שבועות אחריהם. כשסבתא עלתה לארץ, הם התיישבו באזור גוש עציון.

סבא וסבתא שלי חזרו בתשובה בזכות כמה חברים שהיו דתיים, הם ראו אותם שומרים שבת, חגים וכשרות. אבל סבא שלי רצה להתחיל את תהליך החזרה בתשובה בגיל 13. סבא וסבתא שלי הכי נהנים לראות פה את שמונת ילדיהם גדלים ומגדלים את המשפחות שלהם ואיך שהם עוזרים ואוהבים את קהילותיהם.

מה שכן, ההורים של סבא שלי לא אהבו את זה שהם עלו לארץ. אבא של סבא אמר לסבא שלי שהם לוקחים לו את הנכדים כדי שלא יוכלו לראות אותם. אבא של סבא שלי היה מאוד עצבני, עד כדי כך שהוא אמר קדיש. 20 שנה אחרי זה אבא של סבא רצה לעלות לארץ, באותה התקופה בת הדודה שלי אחינועם נולדה. יומיים אחרי שהיא נולדה, אבא של סבא נפטר ולא זכה להכיר ולראות את ארץ ישראל.

הזוית האישית

אורי הנכד המתעד: למדתי המון דברים חדשים על העלייה של המשפחה שלי, התהליך העמיק אותי בידע.