מאגר סיפורי מורשת

שמי נועה שוקרון, השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי, יוסף יהושע. סבי נולד בעיראק בשנת 1930 בעיר בגדאד.

סבא סיפר לי שהוא נולד בעיראק למשפחה מאוד עמידה ובעלת מעמד גבוהה. מצבם הכלכלי הגבוהה איפשר להוריו לשלוח אותו לבתי ספר פרטיים, שהיו ברמה מאוד גבוהה. הוא למד בבית ספר פרטיים עד גיל עשר.

סבא שלי באירוע משפחתי

ופה מתחיל הסיפור המרתק….

משפחתו של סבי הייתה משפחה ציונית, אבא של סבי, הסבא רבא שלי, היה פעיל במחתרת. הוא נתפס כפעיל ציוני ויהודי והועמד למשפט, גזר הדין הקשה, גזר דין מוות. הוא נידון לתלייה ביום למחרת.

כבר באותו לילה סבא רבא שלי לקח את בנו, את סבא שלי ויחד הם ברחו לכיוון גבול פרס. לא הייתה שום ברירה אחרת אם היה נשאר בעיראק הוא היה מוצא להורג בתלייה ביום שלמחרת. הם ארזו מעט חפצים ולקחו עמם כסף. סבא זוכר את הנדודים והקשיים הרבים שהם עברו בדרך במנוסתם, כולל הפחד והחרדה שמא יתפסו. את רוב כספם, הכסף שלקחו עמם לדרך הם נתנו כשוחד בדרך לכל מיני מבריחים, שיעזרו להם לחצות את הגבול מעיראק לפרס – איראן.

הבריחה הצליחה, ולאחר כל הקשיים שעברו בדרך הם הצליחו לחצות את הגבול והגיעו לפרס, היא איראן. סבא רבא שלי ובנו, הסבא שלי המשיכו לחיות עוד תקופה בפרס, כמובן ללא בני משפחתם, אבל כך סבא רבא שלי ניצל מתלייה וממוות.

בשנת 1949 עלה סבי לישראל כשהוא בן 19 ובכך נסגר המעגל הציוני בחייהם – הם הגשימו את חלומם ועלו לישראל.

אני וסבא שלי בבריתה שלי

הזוית האישית

נועה: במהלך העבודה. ראיתי את התחושות שעברו על סבא שלי, הוא מאוד התרגש לשחזר את סיפור ההצלה של אביו מתלייה. הו ממש שמח לשתף ולספר את הסיפור על בריחתם. אני התרגשתי מאוד, לראות אותו כל כך נרגש, וחשבתי כל הזמן כמה צריך להודות על הקיים.