מאגר סיפורי מורשת

שמי אביב סרי ואני תלמידת כיתה ז' נחשון בחטיבה לחדשנות וליזמות ביקנעם עלית ,ואני לוקחת חלק בפרוייקט הקשר הרב דורי, במסגרתו ראיינתי את סבתי זיוה הולדנגרבר, שהיא אימא של אימי ענת.

סבתי נולדה בארץ בשנת 1950 בחיפה, וגרה בחיפה מאז ועד היום.

היא הכירה את סבי אפרים ונולדו להם שלושה ילדים : הבכורה סיגל , האמצעי ירון והקטנה ענת -אימא שלי.

הם גרו בנווה שאנן, בבית שיותר מאוחר הוריי גרו בו ושם נולדתי. לאחר שהוריי עברו לגור ביוקנעם סבא וסבתא חזרו לגור בדירה הזו.

נָוֶה שַׁאֲנָן היא מנהלה מקומית בדרום-מזרח חיפה, המכסה אגד של שכונות התופסות את אוכף ההר המזרחי שבתחומי העיר חיפה. הכינוי המקובל למקום בפי תושבי חיפה הוא נו"ש. ב-2020 מנתה אוכלוסיית נווה שאנן 44,000 תושבים. שכונת נווה שאנן נבנתה בהדרגה על פני שנים רבות, בסגנונות בנייה מגוונים. (ויקיפדיה)

שכונת נווה שאנן היא אחת השכונות הוותיקות והגדולות בחיפה ובולטת בנוף החיפאי בהיותה מישורית ונוחה להליכה. ההתיישבות בה התחילה בשנות ה-20 סביב הרחובות טרומפלדור, הגליל וחניתה ולאורך השנים הפכה לשכונה אחת רציפה. על כן תמצאו בה סגנונות בניה שונים ותמהיל אוכלוסיה מגוון – וותיקים ועולים, חילונים וחרדים, בעלי דירות וסטודנטים הגרים בדירות שותפים. הקרבה לטכניון, ריבוי המסחר ומקומות הבילוי בה הופכים אותה לאטרקטיבית במיוחד עבור צעירים וסטודנטים.

סבתי סיפרה לי שבחג חנוכה, היא השתתפה במחזה ,ובחרו בה לתפקיד שכלל ריקוד. היא אמרה שהיא לא יודעת לרקוד אבל המורה שלה אמרה לה : " את יודעת לעשות כל דבר ואם תרצי לרקוד את יכולה." המשפט הזה מלווה את סבתי עד היום.

לסבתי הייתה אחות אחת בשם שרה, שנפטרה לפני שנים רבות, וסבתי תמיד סיפרה לי שהן היו מגנות אחת על השנייה, ותמיד היו אחת בשביל השנייה.

סבי וסבתי הכירו בהרקדה של ריקודי עם.

סבתי סיפרה לי שבילדותה היא הייתה טובה בחשבון, והיא הייתה עוזרת לתלמידים אחרים בכיתתה, להבין את מה שנלמד. לפני שנה וחצי, סבתי פגשה את אחד מהילדים שהיא עזרה לו, מעבר לזה שהוא זכר אותה, הוא הודה לה על כך שהיא עזרה לו בילדות .

סבתי אוהבת לבשל אבל אימי לא למדה ממנה להכין בישולים מיוחדים. אחד הבישולים הנפוצים אצלנו בבית הוא קציצות ברוטב עגבניות. את המאכל הזה אנו אוהבים לאכול ביומיום. את המתכון אמי קיבלה ממנהלת הצהרון שאני ואחותי היינו בו. אנחנו מכנים את המאכל הזה יאמי, כי הוא הוא מאוד מאוד טעים לנו.

הזוית האישית

אביב: זו הייתה חוויה מעניינת ששמעתי בה סיפורים שלא הכרתי.

סבתא: שמחתי לגלות שאביב מתעניין בסיפורי.