מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עולים ובונים

מעיין וסבתא רבקה
סבא רבא אברהם וסבתא רבא מלכה
"דור לדור יביע אומר"

סיפור אישי אברהם בריקנר
סבא אברהם בריקנר (סבא רבא שלי) נולד בשנת 1910 בחודש תשרי תרע"א, בעיר קולומיה שבגליציה (היום אוקרינה).
 
סבא אברהם בריקנר נולד למשפחה דתית ציונית, לאביו יוסף יואל היה בית מסחר ואת סבא אברהם שלחו ללמוד בתיכון מסחרי פולני, מקום בו למד סבא אברהם בכיתה שרובה גויים. בשעות אחה"צ והערב השלים את לימודיו בתלמוד תורה.
 
בגיל 20 היה כבר סבא אברהם בעל חנות לחומרי בנין אלא שהמסחר לא משך אותו. סבא היה ציוני כבר מגיל צעיר ורצה לעלות לארץ ישראל. הדרך לעליה הייתה להצטרף לתנועת נוער. סבא שראה כיצד חברים שלו עוזבים את הדת הצטרף לתנועת הנוער העברי "עקיבא" שהייתה תנועה ציונית חלוצית ששילבה נוער וצעירים דתיים וחילוניים. בגיל 21 התמנה סבא לתפקיד בכיר בתנועה, התפקיד חייב את סבא לנסוע בכל רחבי גליציה ופולין ולפקח על עבודת הסניפים ועל ההכשרות. בהכשרות למדו חברי התנועה שהתכוננו לעלות לארץ את מקצועות החקלאות השונים בחוות החקלאיות שהקימה התנועה. סבא מכר את החנות והתמסר לעבודה בתנועה. בתחילת שנת תרצ"ה (1934) עלה סבא אברהם לארץ והגיע ליפו.
סיפור אישי מלכה בריקנר
סבתא מלכה בריקנר (לבית רוט) נולדה בשנת 1912 תרע"ג בעיירה לובצ'וב שבגליציה. סבתא מלכה הייתה בת הזקונים למשפחה חסידית בעיירה לובצ'וב שבגליציה. הוריה שראו את כשרונותיה שלחו אותה בגיל 14 לעיר פשמישל לסבתא שלה ללמוד בתיכון פולני. בבית הספר הזה למדו מספר קטן של תלמידים יהודים כאשר רוב התלמידים היו גויים. בכל אותה תקופה סבתא התגוררה בבית סבתא בפשמישל מנותקת כמעט לגמרי ממשפחתה אליה נסעה רק בחופשות ובחגים.
 
בתיכון למדו בשבת וסבתא שלא הייתה מגיעה ללימודים בשבת הייתה עוזרת לתלמידות חלשות בלימודים ובתמורה הן כתבו עבורה את מה שלמדו בשבתות ובחגים. סבתא רצתה מאוד ללמוד רפואה אבל בגלל "נומרוס קלאוזוס" לא התקבלה ובמקום זה למדה שפות. (נומרוס קלאוזוס פירושו "מכסה" של תלמיד יהודי אחד או שניים בכל פקולטה). באוניברסיטה הייתה אוירה אנטישמית דבר שקרב אותה לפעילות ציונית והיא הצטרפה לתנועת "עקיבא".
 
בתחילת שנת תרצ"ד (שנת 1934 – ארבע עשרה  שנים לפני קום המדינה) עלתה סבתא לארץ ישראל אחרי שאביה קיבל את ברכת הרבי שלו לעליה. סבתא עלתה עם גרעין של תנועת עקיבא והצטרפה למחנה הכשרה במושבה באר יעקב הקרובה לראשון לציון. סבתא הייתה אשה מאוד אמיצה והיא סיפרה שכבר בהתחלה התפקיד שלה היה לאפות את הלחם בלילה ובנוסף היה לה תפקיד להשקיף מהאוהל על השדות וכאשר הייתה רואה רועים  ערבים שמנסים להעלות עדרים לשדות או לגנוב, סבתא הייתה מעירה את השומרים על מנת שיגרשו את הגנבים.
 
בסוף שנת 1934 הודיעו בהכשרה כי הגיעו עולים מיפו וצריך ללכת לראשון לציון (מרחק שעה הליכה לכל כיוון) להביא את העולים. סבתא שהייתה אמיצה ולא פחדה, התנדבה ללכת ולהביא את העולים ואז פגשה לראשונה את סבא שהגיע באותה אניה.
תמונה 1
משפחת בריקנר בבית יהושע ובתל אביב
סבא וסבתא נעשו חברים כבר בהכשרה בבאר יעקב. שנה אחרי שהגרעין היה בבאר יעקב הגיעו הרבה חברים מפולין והקיבוץ עבר למחנה גדול ליד המושבה חדרה. בשנת תרצ"ז בערב פסח התחתנו סבא וסבתא. מכיוון שהקיבוץ היה עני ולא היה כסף ערכו את החתונה בערב פסח וסעודת ליל הסדר הייתה גם סעודת החתונה. 
תמונה 2
 תמונה 3
 
סבתא עבדה בלול וסבא התנדב למשטרת היישובים שנלחמה יחד עם הבריטים בפורעים הערבים. חלק מהזמן עבד סבא בייבוש ביצות בעמק בית שאן וכך היה להם מעט זמן להפגש. עוד סיפור של סבתא היה, שבלילות היא הייתה עומדת על המגדל ומאירה בזרקור את הפרדסים שבהם סבא היה שומר. בשנת תרצ"ח נולד לסבא וסבתא בן שהיה הבן הראשון בקיבוץ.
 
בחודש אוגוסט 1938הגיעה סוף סוף הבשורה שהקיבוץ יעלה על הקרקע בעמק חפר במסגרת חומה ומגדל. בלילה שבו היו צריכים לעלות על הקרקע הכינו שיירה של משאיות עליהן העמיסו את כל החומרים ששימשו להקמת היישוב. לקראת העליה לקרקע הגיעו מאות מתנדבים מכל הקיבוצים והמושבים בסביבה. השיירה נסעה מחדרה לשטח של בית יהושע. בתוך לילה אחד הוקם היישוב ולפנות בוקר כבר עמד המחנה גמור ומושלם וכשהבריטים הגיעו כבר לא ניתן היה להרוס את המבנים. עוד יישוב קם בארץ ישראל ושמות בית יהושע על שם הד"ר יהושע טהון ממנהיגי הציונים בפולין.
 תמונה 4
החיים בקיבוץ היו חיים של מחסור ועבודה קשה ובגלל הדאגה לגידולו של הבן עמיצור עזבו סבא וסבתא את הקיבוץ ועברו לתל אביב. שם נולדו להם שני בנים, סבי בנימין ואחיו דב.
 
בתל אביב סבא אברהם המשיך את פעילותו בהגנה ושרת כחיל במלחמת השחרור. לאחר המלחמה הקים סבא בית מלאכה לעבודות פח שם עבד עד גיל שבעים וחמש. כל חייו היה פעיל לקרב דתיים וחילוניים, היה מעביר שיעורים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה בבית הכנסת ועסק רבות בצרכי ציבור.
 
כאשר סבא וסבתא עברו לתל אביב זו הייתה תקופת מלחמת העולם השניה ובארץ היתה אז תקופה של מחסור ורעב. סבתא מלכה עבדה בתחילה כעוזרת בנקיון בתים אצל משפחות עשירות ורק לאחר מספר שנים התקבלה לעבודה בקופת חולים כפקידה ואחר כך עבדה כמנהלת חשבונות. לאחר שפרשה לגמלאות המשיכה לעבוד עם סבא בבית המלאכה עד שסגרו את בית המלאכה.
 
בתל אביב גרו סבא וסבתא עד לפטירתם. סבא נפטר בגיל 86 וסבתא נפטרה בשיבה טובה בגיל 96. יהי זכרם ברוך.   
 

מילון

נומרוס קלאוזוס
"מכסה" של תלמיד יהודי אחד או שניים בכל פקולטה בפולין.

ציטוטים

”אהבת ארץ ישראל“

הקשר הרב דורי