מאגר סיפורי מורשת

שמי יואב, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את אבי, עודד שאבי. אבא נולד בתאריך 28.2.1976 בישראל, הוא מתגורר בגילה. אימא של אבי, רוזה, נולדה ברוסיה. אביו של אבי, סעיד, נולד בעיראק. אבי הוא הצעיר מבין שלושה ילדים.

ילדותו של אבא שלי הייתה בשכונת הקטמונים, הוא גדל והתחנך בבית הספר בשכונתו. לאחר זמן מה עברה משפחתו להתגורר בשכונת גילה, שם למד והתחנך בבתי הספר השכונתיים. אבא סיים שם את לימודיו במסגרת השכלה תיכונית ובהמשך המשיך ללימודי תואר ראשון במדעי החברה ופסיכולוגיה.

אבי מספר כי בתקופת ילדותו לא הייתה חשיפה למדיה הדיגיטלית, כך שהם מצאו את עצמם משחקים עם חברים במשך כל הזמן. חברי השכונה של אבא שלי היו חברי הילדות שלו וחלקם הגדול עודם חבריו גם בגילו הבוגר. הוא מתאר את ילדותו עטורת חוויות וכיף: בימים בהם הכל היה פשוט ויפה. אבא מתאר: "היינו משחקים בחצר הבית, מכירים את כל ילדי השכנים, חוזרים מבית הספר ומיד לאחר סיום המטלות יורדים למטה לחצר הבית ומשחקים משחקי רחוב כמו קלאס, רוכבים על אופניים ומחבואים. הייתה לנו ילדות נפלאה, כולם היו סביב כולם, מהגיל הקטן עד הגיל הבוגר יותר היינו משחקים יחד, אפילו השכנים המבוגרים היו יורדים למטה ויושבים בספסלים ומביטים בנו. תקופת המשחקים הייתה התקופה היפה ביותר בחיי כילד, זיכרונות רבים וטובים חקוקים בראשי. זו תקופה שלא ניתן לשכוח גם אחרי שעברו שנים רבות כל כך.

סיפור היכרותם של הוריי

בכיתה י"ב יצאנו מבית הספר לגדנ"ע, זהו מסלול הכנה קדם צבאי בו מכינים את בוגרי תלמידי י"ב לצה"ל. במסלול עוברים שבוע חווייתי ועושים פעילות כמו התנסות כחייל בצה"ל, עובדים במטבחים, עוברים מסלולי כושר ופעילויות חינוכיות.

הגענו לבסיס הגדנ"ע משני בתי ספר שונים ברחבי ירושלים בכדי לעשות הכנה לגיוס לצבא. אלו היו שני בתי ספר גדולים עם שכבות די גדולות ועשו ערבוב בין התלמידים. התחלנו את הפעילות הצבאית ובמהלך הפעילות פגשתי את אמך. היא נטלה חלק במשימה שלנו ושם הכרנו. הקבוצה שלנו נפגשה מספר פעמים גם בתורניות מטבח וגם לאחר מכן בפעילות החינוכית, אך בסיום הגדנ"ע לא ראיתי אותה שוב ודרכנו נפרדו מבלי שידעתי פרטים נוספים עליה.

מספר חודשים לאחר מכן פגשתי אותה שוב במרכז העיר בירושלים בבילוי באחד הערבים כשיצאתי לבלות עם חבריי, שם החלפנו מספרי טלפון ושמרנו על קשר. היינו חברים כל תקופת השירות הצבאי שלנו וגם לאחר שסיימנו את השירות. לאחר תקופה ממושכת במהלכה היינו חברים והתחתנו. זו הייתה התקופה היפה ביותר בחיי.

מסר לדור הצעיר

תחלמו ותגשימו, אל תפחדו לקחת סיכונים. תלמדו ואל תחששו להעז ולעשות דברים שאתם חולמים עליהם ורוצים שיהיו בידכם. תזכרו שמי שלא חולם לא מגשים. דעו שתמיד מכל נפילה מיד קמים ומתחזקים. בחיים כל שלב שלנו הוא למידה נוספת.

"השפה היחידה להבנת דברים מסוימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם אותן, חייבים לגעת בשביל לדעת" (טום בראון).

באמצעות לימודים גבוהים תצליחו להגיע למקומות בהם ייפתחו בפניכם דלתות להצלחה. תתגייסו לצה"ל, תתרמו למדינה שלכם, הצבא הוא חלק מאד חשוב בחיים והוא חוליה בסיסית בתהליך ההתבגרות של כל צעיר בישראל, העצמה ופיתוח התהליך האישי של כל אחד ואחד מכם.

אמי ואבי

הזוית האישית

יואב המתעד: סיפורי היכרותם של הוריי וחייו של אבי כילד ריגשו אותי מאוד. שמחתי ללמוד ולשמוע כיצד גדל אבי בשכונת ילדותו וכיצד הכיר את אמי. הייתה לנו בתכנית חוויה משותפת עם הרבה זכרונות מהנים.