מאגר סיפורי מורשת

אני אמנון כהן, בנם של תמר ויצחק, נולדתי בירושלים בתאריך -11.02.1938.

אבי היה חייט במקצועו, הוא עבד בבית, בני הבית עזרו לו כל אחד במה שיכול, אחד היה מגהץ את הבגדים, אחר היה תופר את הכפתורים. אני עקבתי בהשתאות אחרי עבודתו של אבי, ולמדתי ממנו את מקצוע התפירה.

בגיל ארבע הוריי עברו מירושלים לחיפה, מפני שאבי הפך להיות שוטר במשטרה הבריטית. למדתי בבית ספר "ממלכתי-דתי" ולאחר מכן סיימתי בית ספר תיכון מקצועי במגמת אלקטרוניקה בסמ"ת. בכל מוצאי שבת, היה בא אלי חבר או שכן והיינו משחקים שחמט, משחק שהצטיינתי בו. בבית הספר אהבתי לשחק בהפסקות כדורגל עם החברים.

בתקופת לימודי התיכון, היינו נוהגים לעשות את המסיבות השנתיות יחד עם בנות בית ספר "ויצו", לא היו בבית ספרנו בנות, בבית הספר בו למדתי בסמ"ת היו רק בנים. בצעירותי אהבתי מאוד לשמוע שירים לועזיים, בעיקר זמר עם קול קטיפה בשם "נט קינג קול" הייתי שר את שיריו במסיבות עם חברים. נתניאל אדמס קולז  הידוע יותר בשם הבמה שלו נט קינג קול  היה זמר, פזמונאי, שחקן ופסנתרן ג'אז אמריקאי.

בתחילת שנות ה60 לסבא הייתה חברה שהוא כבר לא היה מעוניין להמשיך לצאת איתה, אך הוא לא ידע איך להגיד לה. ערב אחד כשהם יצאו לסרט היא הביאה איתה עוד אישה (את סבתא רבקה). האישה מאוד מצאה חן בעיניו, ובפעם שלאחר מכן הוא הזמין אותה לצאת איתו. בהתחלה היא לא הסכימה, אך בסוף אחר כמה ניסיונות היא הסכימה. לבסוף הם התחתנו והקימו משפחה.

הזווית האישית

סבא אמנון: זו היתה חוויה של פעם בחיים, שלא חוויתי עם נכדיי האחרים, אני מאחל לילדיי כמו לכל ילדי ישראל, הצלחה ועתיד טוב ככל שניתן אמן!

 איריס: היה לי מאוד כיף, אבל רציתי עוד טיולים מכיוון שבטיול היחיד הייתי חולה ולא יכולתי לבוא.