מאגר סיפורי מורשת

איציק, סבא רבא רבא שלי נולד בשנת 1910 בקמניץ פודולסקי שבאוקרינה.

באותה תקופה שאיציק נולד היה איסור על היהודים ללמוד בביתי ספר רגילים ולכן הם למדו ב"חדר" (בית ספר ליהודים שבו לימדו תורה) במשך 4 שנים. אחרי 4 שנים ילדי העשירים למדו אצל מורים פרטיים בשביל חינוך טוב.

במשפחתו של סבא איציק היו שני בנים ושלוש בנות. איציק היה הבן הבכור. אביו לימד אותו להיות רואה חשבון. הוא לא רצה להיות איש עסקים בגלל שהוא אדם מאוד דתי ורצה להמשיך ללמוד תורה.  בגיל 26 התחתן עם אישה מאוד יפה וחכמה ושמה היה פייגה גורוץ.

אחרי המפכה הרוסית בשנת 1917, השלטון הסובייטי גנב את כל רכושם, ולכן איציק היה צריך לנצל את החינוך של אביו בכדי להיות רואה חשבון. בזמן השלטון הסובייטי אסור היה להפיץ את הדתות, למרות זאת סבא איציק המשיך ללמוד תורה וללמד יהודים צעירים.

בשנת 1941, כאשר הנאצים פלשו לאוקראינה, אבא של איציק איחל, שלח אותו ואת אחיו ואחיותיו לקזכסטן. איציק לקח איתו 3 ספרי תורה ועוד ספרייה שלמה של ספרי יהדות שונים. כשהם עברו לקזכסטן היה קשה מאוד וכדי לשרוד  כל המשפחה עבדה מאוד קשה, אפילו שסבתא רבתא שלי הייתה רק בת 12, כבר עבדה במפעל, רק כדי להשיג עוד כסף לאוכל.

כשהמלחמה הסתיימה כל המשפחה חזרה לקמניץ פודולסקי וספרי התורה שנשמרו מאז נחשבו כספרים יקרי ערך כי הנאצים שרפו והשמידו את כל ספרי התורה, תלמוד, הקבלה ועוד.

השלטון הסובייטי לא אישר להקים בתי כנסת אז ביתו של איציק הפך לבית כנסת. בזמנו זה היה מאוד מסוכן בגלל השלטון הסובייטי שלא הרשה להתפלל בציבור ולקיים פעילות דתית כלשהי.

אחרי המלחמה היהודים היו זקוקים לעזרה ובית חם אז איציק הלך לגייס תרומות עבורם. כשבנו את הקבר בקמניץ פודולסקי, בית קברות משותף ליהודים ונוצרים הוא החליט להיקבר בנפרד ונסע לקנדה, שם גר בנו.

בקנדה היו המון אנשים שאיציק עזר להם בזמן המלחמה ולימד אותם תורה כשהיו קטנים ולכן הלובביצ'ים (היהודים מאוקראינה) שבמונטריאול, כיבדו אותו מאוד. בבית בו הוא הוזמן לאכול זה היה כבוד גדול מאוד למשפחה המארחת כי האוכל שאכל היה כשר ב-100%.

פעם, הוא נסע לניו יורק בארה"ב, לכנס של הלובביצ'ים.  לאחר הכנס ניגש אליו אדם ואמר שיהיה לו הכבוד להתארח אצלו בבית. איציק שאל אותו מיהו והוא ענה כי, כמובן, והוא לא יזכור אותו מפני שאדם כמו איציק יש אחד, וכמוהו היו רבים. הוא ענה: "אני אחד מהאנשים שעזרת להם בקזכסטן".

איציק הרש ווטנמכר נפטר בגיל 90 במונטריאול ונקבר בכבוד גדול מאוד במרכזו של קבר יהודי נפרד. סבא שלי קיבל כמתנת בר מצווה מסבא שלו, איציק הרש ווטנמכר, תפילין וגם ספר תורה קטן. שהיה אחד מספרי התורה שלקח איתו מאוקראינה לקזכסטן. שני חפצים האלו שרדו לא מעט תהפוכות במהלך חייהם: המהפכה הבולשביקית ומלחמת העולם השנייה והשואה.

סבא שלי מספר: "התפילין וספר התורה הם המזכרת הגדולה ביותר שיש לנו ממנו".

הזוית האישית

שחר: אני רוצה להודות לסבא ליפה, על שסיפר לי את סיפור חייו של סבא שלו ולאחל לו בריאות ואושר.