מאגר סיפורי מורשת

שמי חדווה פיק .נולדתי ב1961 להורים ניצולי שואה.

גרנו בקרית אתא בדירה קטנה מאד . כשהייתי בת ארבע עשרה, סבא חנן הכיר אותי, נפגשנו בסרט, ומאז ועד היום אנחנו חיים ביחד באושר. נולדו לנו שני ילדים נעם ויעל, יש לנו שישה נכדים. אנחנו גרים במושב בית שערים. ילדינו ונכדינו גם גרים במושב.

במסגרת תוכנית הרב דורי, חשוב היה לי לספר לדור על ספר הזיכרונות, המהווה עדות למה שקרה לסבא רבא יצחק פיק, מאז שנולד ועד לכתיבת הספר. סבא רבא יצחק ניפטר חודשיים לפני שדור נולד.

סבא יצחק נולד בזדונסקה וולה בפולין. בהיותו בן שש בערך עבר עם הוריו, אחותו ואחיו הצעיר לעיירה לודג". הוא היה ילד כשהגרמנים הכניסו את משפחתו, כמו את רוב יהודי אירופה לגטאות. משם העבירו אותו למחנות המוות אשוויץ ובירקנאו. סבא רבא יצחק איבד את כל בני משפחתו בשואה. לאחר שסבא רבא יצחק עלה לארץ, הוא עסק בחינוך כל חייו. הוא היה מורה, מחנך ומנהל מוערך מאד. הוא לימד בבית הספר היסודי גורדון בקרית אתא. הקים וניהל את חטיבת הביניים בקרית אתא, ואחר כך לימד גם בתיכון קרית חיים.

כשלמד לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה נתקל באחד הימים במקרה בספר על יהדות זדונסקה וולה. בספר זה הוא ראה ששמו רשום בין הנספים. כך גילה על עוד חמישה בני דודים מתוכם שלושה שחיו בארץ, כשבמשך עשרים וחמש שנה מאז עלייתו ארצה עד למציאת הספר חשב שהם אינם בין החיים, והם היו משוכנעים שהוא נספה בשואה.

מאחר ודור רק בן אחד עשרה, הוא עדיין צעיר מדי כדי לקרוא את היומן. בעוד מספר שנים הוא יקרא אותו כמו כל שאר נכדינו, כדי שימשיכו לספר את הסיפור הלאה. הסיפור האישי והמדהים שסבא רבא יצחק כתב, הוא בעצם הסיפור של יהדות אירופה, שעברה את השואה כשהכל התחיל מגזענות וחרמות קשים כלפי היהודים. כשקוראים את הספר מבינים שוב, כמה חשוב שתהיה לנו מדינה חזקה, בטוחה לעם היהודי ובטוחה לכל אזרחיה. היומן נמצא ביד ושם

תמונה של דור עם ספר הזיכרונות ילדותי ונעוריי

הזווית האישית

דור: אני למדתי הרבה על סבתא ומאוד נהנתי איתה. למדתי והקשבתי לסיפור שלה העניין רב.