מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבתא שרה נולדה בתאריך 11.6.1929 ברומניה. סבתי למדה בבית הספר שמונה שנים בלבד עד לשנת 1940, מכיוון שהגרמנים פלשו לרומניה וגירשו את כל התלמידים היהודים מבתי הספר. היא ומשפחתה נתפסו ונשלחו למחנה העבודה בו שהו עד שחרורם. סבתא שרה למדה את מקצוע התפירה ועסקה בהמשך במקצוע זה לפרנסת המשפחה.

בשנת 1946, בעודה בת 17, סבתי פגשה את בעלה לעתיד שמואל (סנדו) קריידלר והם התאהבו והחליטו להתחתן. הם נישאו באותה שנה.

המסע לארץ ישראל

סבתי רצתה מאד לעלות לארץ ישראל. באותה שנה הם עברו מרומניה ליוגוסלביה ומשם הגיעו רגלית לאיטליה. בנמל בארי בדרום איטליה הם עלו לאונייה מעפילים בלתי לגאלית בדרכם לארץ ישראל. למרבה הצער, האונייה נתפסה על ידי הבריטים עם הגיעה לחופי חיפה. הם עגנו במחנה עתלית ומשם גורשו לקפריסין. שם נולדה בתה הבכורה מרים. סבתי ומשפחתה שהו מספר חודשים במחנה העקורים בקפריסין ,עד אשר קיבלו היתרי עלייה לארץ ישראל (סרטיפיקטים). בשנת 1947 הם זכו להגשים את החלום והגיעו לארץ ישראל. הם התיישבו בשיכון עובד בן ציון בעיר כפר סבא. עד היום סבתי מתגוררת באותה עיר. סבתא עבדה במהלך חייה בקטיף ותפירה.

סבתא בשירות הפלמ"ח

סבתי הגיעה לארץ ישראל בשנת 1947. בתקופה זו היה היישוב היהודי במאבק פעיל נגד השלטון הבריטי. הפלמ"ח היה הארגון הצבאי באותם ימים והוא פעל להגדלת כמות העולים על ידי הגדלת מספר ספינות המעפילים, קידם רכישת אדמות והקמת יישובים חדשים וכן הוציא פעולות אלימות בנשק נגד מתקנים ויעדים צבאיים של הבריטים. סבתי בתחושת שליחות ביקשה להצטרף כלוחמת בשורות הפלמ"ח. היה לה חשוב לתרום את חלקה במאבק ובהגנה על ארץ ישראל. לצערה, מכיוון שהייתה אם לתינוקת לא הורשתה להתגייס לפלוגות הלוחמים. סבתי לא ויתרה והחליטה לסייע בדרך יצירתית. חברי הפלמ"ח באותה תקופה נאלצו להסתיר את כלי הנשק מחשש שהבריטים יתפסו אותם, ולכן כלי הנשק הוחבאו במקומות שונים בסליקים. סבתי החביאה בביתה סליק נשק במקום שלא עלה בדעתו של איש שיימצא שם: בעריסה של התינוקת שלה, מרים, מתחת למזרן. זה היה מחבוא מושלם. כאשר הבריטים ערכו בבית חיפוש אחר נשק, הם לא התקרבו לעריסה, בה ישנה תינוקת תמימה.

סבתי כיום

לסבתא רבתא שרה נולדו בת ובן: מרים ויצחק (סבא שלי). כיום לסבתי יש ארבעה נכדים ועשרה נינים. נכדתה מורן היא אימא שלי. היא מתגוררת בכפר סבא עם כלתה, אסתר, ועם הכלב ארוס.

הזוית האישית

סבתא רבתא שרה: שמחתי שהנין שלי אור הקשיב לסיפורים על העבר שלי והעלינו זכרונות מתקופה נשכחת. חשוב שהדור הצעיר ידע את ההסטוריה של מדינת ישראל ויבין אילו מאמצים השקיעו הדורות הקודמים כדי לבנות את המדינה.

אור: למדתי על חייה של סבתי דברים חדשים שלא ידעתי קודם למשל שיש לה עשרה נינים. אני מרגיש שהרווחתי ידע מעניין על עברה של סבתא ועל המשפחה שלי.