מאגר סיפורי מורשת

שמי נעמי תמיר, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, אבינעם תמיר ויחד תיעדנו את סיפורו.

סבא שלי נולד בתל אביב בבית חולים הדסה שהיום כבר לא קיים.

ההורים של סבא שלי הגיעו מארצות שונות. אימא שלו הגיעה מאירן, אבא שלו הגיע מרומניה ושניהם נפגשו בתל אביב. אנחנו נספר פה את הסיפור איך בני המשפחה הגיעו מארצות שונות עד שנוצרה משפחת תמיר המודרנית.

אסתר ויאיר כהן – הסבא והסבתא של סבא שלי

אסתר ויאיר כהן הגיעו מאירן מעיר בשם אורמיה אורמיה נמצאת במפגש הגבולות של אירן טורקיה ואזרבייג'ן. מבחינה מדינית היא שייכת היום לאירן. באזור הזה גרו הרבה יהודים שקראו לעצמם נש דידן (Nash Didan) הפירוש של נש דידן זה אנשים שלנו נש – אנשים, דידן – שלנו.

נש דידן מבוססת על ארמית עתיקה והיא הייתה השפה של היהודים בדיוק כמו היידיש והלאדינו שגם הן שפות מיוחדות ליהודים. היידיש מבוססת על גרמנית והלדינו מבוססת על ספרדית, כמו שהנש דידן מבוססת על ארמית עתיקה.

לקראת שנת 1920 הם החליטו לעלות לארץ ישראל שהייתה המדינה העתיקה של העם היהודי, אבל מכיוון שלא הייתה תחבורה מסודרת בתקופה ההיא הם עשו את דרכם ברגל, על חמורים ועל פרידות  הנסיעה נמשכה בערך שלוש שנים כאשר בדרך הם היו צריכים להתפרנס להימלט מכל מיני שודדי דרכים.

סבתא רבתא שלי, שהיתה הבכורה במשפחה, נולדה בדרך. סבתא שלי הייתה מספרת שהיה להם הרבה זהב שממנו הם חיו והיא הייתה מחביאה את זה בתוך החיתולים המלוכלכים כדי שלשודדים יהיה קשה למצוא את זה. בסופו של עניין הם הגיעו לתל אביב ושם הם התמקמו. הם בנו בית ברחוב מרכז מסחרי שהיום נקרא רחוב מטלון וגידלו שמה את המשפחה שכללה 7 ילדים סבתא רבא שלי הייתה הבת הבכורה.

רשיון משנת 1935 לבניית הבית

האבא של סבתא שלי עסק במסחר של בדים ומזה הם התפרנסו ובנו את הבית שהיה להם. הבית קיים עד היום.

סבא שלי עם ההורים שלו ועם הסבא שלו

יצחק גרוסמן – האבא של הסבא שלי

יצחק גרוסמן נולד בטרנסילבניה שהייתה שייכת להונגריה אבל לאחר המלחמות היא היום שייכת לרומניה. השפה שהם דיברו בבית הייתה הונגרית שהייתה שפת הילדות שלהם, אבל השפה הרשמית של המדינה הייתה רומנית.

בשנת 1938 כשפרצה מלחמת העולם השנייה אבא שלי עלה לארץ כעולה בלתי חוקי באונייה טייגר היל. כשהגיע לארץ הוא התיישב בקיבוץ מעגן. לאחר זמן עבר לתל אביב. בתל אביב הוא הכיר את הסבתא רבא שלי ששמה היה שרה וכמו שכתבתי קודם היא הייתה הבת הבכורה.

בתקופה ההיא היו בארץ מעט עולים שהגיעו מאירופה ולעומתם היו די הרבה יהודים מקומיים או שהגיעו מארצות ערב, שלא רצו לקבל את היהודים האירופאים. ההפליה הייתה כזאת שהמשפחה של סבתא רבא שלי לא הסכימה בשום אופן שהיא תיפגש איתו. למרות זאת הם נפגשו והתאהבו ובסופו של עניין הם התחתנו. לאחר החתונה הם נשארו בתל אביב ונולדו להם שלושה ילדים.

בהתחלה הם גרו בדירה שכורה בתל אביב ליד התחנה המרכזית. זאת הייתה דירה של שלושה חדרים שבכל חדר גרה משפחה אחרת והמטבח והשירותים היו משותפים לכולם. אז עוד לא היה מקובל שלכל משפחה יהיה בית משלה כי לאנשים לא היה כסף.

לאחר כמה שנים כשהתבססו עברו לדירה משלהם בקריית שלום.

מאיר ורעייה רייזמן – ההורים של סבתא שלי

מאיר ורעייה רייזמן נפגשו ברוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה. מאיר נולד בפולנייה ובתחילת המלחמה ברח לרוסיה. רעייה נולדה ברוסיה, הייתה נשואה והיה לה ילד. היא התאלמנה לאחר שבעלה,שהיה טייס בצבא הרוסי, נהרג במלחמה. הם נפגשו בלנינגרד והתחתנו ומשם ברחו לאומן שזה באוקראינה. סבתא שלי, אסתר, נולדה בשנת 1946 אחרי שהסתיימה המלחמה.

סבתא שלי התינוקת עם סבא רבא שלי

בשנת 1959 עברה המשפחה שלהם מרוסייה לישראל. בהתחלה הם גרו בקיבוץ , אבל אחרי שכל הרכוש שלהם הגיע לארץ והם נדרשו על ידי הקיבוץ לתת את זה לכל החברים, הם החליטו שזה לא מתאים להם והחליטו לעזוב את הקיבוץ.

הם עברו לגור בגבעת המורה ואחר כך עברו להרצלייה. בשנת 1964 סבתא שלי התגייסה לחיל האוויר ושירתה ביחידת נ"מ (נגד מטוסים) ושם הכירה את סבא שלי.

אתי ואבינעם תמיר – סבא וסבתא שלי

אבינעם נולד בשנת 1942 וגדל בתל אביב. בשנת 1960 הצטרף לעתודה האקדמאית ולמד בטכניון הנדסת מכונות. בסיום הלימודים התגייס לחיל האוויר כקצין במערך ההנדסה והתחזוקה. אבינעם שינה את שם משפחתו מגרוסמן לתמיר. בתקופה ההיא הייתה אופנה של שינוי שמות לועזיים לעבריים ובעיקר זה היה חובה בחיל האוויר לקצינים שהיו נוסעים לחו"ל לשליחות.

אתי התגייסה לחיל האוויר ושירתה באותו בסיס (חצור) ושם הכירה את אבינעם. לאחר שאתי השתחררה, אבינעם קיבל תפקיד של נציג חיל האוויר במפעל הליקופטרים באיטליה. אתי הצטרפה אליו והם התחתנו במילנו. אבינעם, במסגרת התפקיד שלו, היה חלק ממערכת אספקת ההליקופטרים לחיל האוויר אחרי מלחמת ששת הימים ולמעשה ליווה את ייצור ההליקופטרים בל 205 ובל 206 שהיו חדשים לחיל האוויר.

משפחת תמיר

לאתי ואבינעם נולדו שלושה ילדים שהצעיר ביניהם הוא אבא שלי, אורי.

לאחר שסיים את תפקידו באיטליה אבינעם ואתי חזרו לארץ, התגוררו בדירה שכורה בקריית אונו ואבינעם המשיך את השירות בחיל האוויר.

אורי נולד בשנת 1980, כשהאחיות שלו היו בגיל 10 ו-11 ולכן הוא נחשב לבן הזקונים. עד גיל שלוש הוא גדל בארצות הברית, לאחר שהמשפחה עברה לגור שם לשלוש שנים. בתקופה הזאת סבא שלי עבד בחברת ג'נרל אלקטריק שיצרה מנועי סילון והמשפחה גרה בעיר סינסינטי. כשהמשפחה של אורי חזרה לארץ הוא היה צריך ללמוד עברית ולהשתלב עם יתר הילדים בגן כשחזרו מארצות הברית גרו ברעננה ואחר כך בנו בית באבן יהודה ועברו לגור שם.

תמונה משפחתית משנת 2010

עד היום סבא וסבתא שלי גרים באבן יהודה

האחות הבכורה של אורי היא אורית היא למדה ברעננה בסיום הלימודים התגייסה לחיל האוויר ואחר כך למדה כלכלה ואחר כך עשתה תואר שני במנהל עסקים. היום היא מורה לאנגלית ומחנכת. אורית נשואה לערן שהוא אורטופד.

האחות השנייה היא מיכל היא למדה ברעננה ואחר כך בהדסים גם היא הייתה בחיל האוויר ואחר כך למדה ביולגיה. אחר כך עשתה תואר שני במנהל עסקים. היום היא עוסקת בניהול פרוייקטים היא נשואה לצביקה שהוא רואה חשבון.

אורי גדל באבן יהודה ולמד בהדסים. הוא התגייס לתותחנים בתפקיד של חובש קרבי. לאחר השחרור למד הנדסה ועשה תואר שני במנהל עסקים. היום הוא מנהל שיווק בפיליפס ואחראי על מכירה של ציוד רפואי לקבוצה של בתי חולים. אורי פגש את עינת, שהיא בת קיבוץ קטורה, בזמן השירות שלהם, שניהם שירתו במרפאה, ולימים הם התחתנו. לאורי ועינת נולדו ארבע בנות שאני הבכורה ביניהן. אחיותי הן אביגיל, דפנה ואביב

אימא ואבא כשהיו צעירים ויפים

הזוית האישית

סבא אבינעם: מאוד נהנתי במפגש וזה היה הזדמנות להיזכר בהיסטוריה של המשפחה ואני מאחל לנעמי רק בריאות ושמחה.

הנכדה נעמי: היה לי מאוד מעניין וכיף ללמוד עם סבא אני מאוד נהנתי להיפגש ולדבר עם סבא וללמוד איתו על המשפחה שלי והוא לימד אותי הרבה דברים חדשים ואני מאחלת לסבא רק בריאות שמחה והצלחה.