מאגר סיפורי מורשת

אני גילה לבית לנדמן נולדתי בחיפה ב 10 באפריל 1949 שנה אחרי קום המדינה.

גם אבא שלי נולד בחיפה, ואימי הגיעה לארץ בגיל צעיר מאוד. יש לי שני אחים יותר מבוגרים ממני. גדלנו באזור הדר עליון, והבית שלנו היה הבית היחיד מבטון, והיתר היה צריפים, שהשירותים שלהם היו בחוץ.

בזמן מלחמת ששת הימים, הייתי תלמידה בסוף כיתה י"ב ואת "מבחני הבגרות" עשיתי במקלט של בית הספר. לאחר סיום הלימודים התגייסתי לצבא, והצטרפתי לגרעין נח"ל. חברי הגרעין יועדו להקים ישוב ברמת הגולן, שנכבשה במלחמת ששת הימים, ועדיין לא היו בה ישובים יהודים.

מושב אליעד בתחילת הקמתו

לישוב המיועד קראו "נחל גולן". היינו מעל מאה עשרים חיילים, וכדי ללמוד איך לנהל קיבוץ, נשלחנו לקיבוץ הותיק "כפר גלעדי", שם למדנו תפקידים שונים. אני נשלחתי ללמוד להיות אקונומית ומנהלת מטבח. לאחר כמה חודשים עלינו לרמת הגולן, שם היו רק  מספר צריפים ומטבח, האדמה הייתה כולה סלעי בזלת. התחלנו לבנות את המקום, וכל אחד קיבל תפקיד לפי מה שהוא רכש בכפר גלעדי. אני ארגנתי את המטבח וחדר האוכל, חלק מהחיילים ארגנו את השטח, בנו מגדלי שמירה ויישרו את השטחים הציבוריים. היינו כמה חיילות בחדר אחד .

שתלנו גן ירק, בנינו דיר לגדיים שקיבלנו, חרשנו שטחים לגידולים שונים, אפילו שתלנו פרחים בכניסה לכל צריף, ולאט לאט המקום הפך לישוב פורח, היה לנו סיפוק רב וכשהגיע  הזמן לסיים את השירות הצבאי, שמחנו למסור את המקום היפה לחברה צעירים שהתיישבו שם באופן קבוע. השם של המקום הוחלף לקיבוץ אל על, ובהמשך הוא להיות מושב אליעד. ההרגשה הייתה של חלוציות אמיתית.

אל-על (בערבית: العال; "המקום הגבוה") הוא כפר סורי עזוב בדרום רמת הגולן, במקום בו שוכן כיום המושב אליעד. הכפר שכן על רמה ברוחב כקילומטר וחצי בין הואדי של נחל נוב (אשר נשפך לכיוון מזרח לנחל רוקד) ושלוחת הואדי של נחל אל על (שקרוי כך על שם המקום ונשפך לכיוון מערב לכנרת). מיקום זה יוצר צוואר בקבוק גאוגרפי בין הקצה הדרומי של רמת הגולן לבין מרכזו. במהלך מלחמת ששת הימים ברחו תושבי הכפר לכיוון סוריה, מפני כוחות צה"ל שהתקדמו ברחבי רמת הגולן, והמקום נכבש על ידי ישראל. במהלך מלחמת יום הכיפורים, אזור הכפר היה לקו הגנה של כוחות מהדיוויזיה החמישית, במהלך הלחימה בדרום הרמה, זאת כנגד התקפת נגד ישראלית שהגיעה מכיוון העליות הדרומיות ברמת הגולן.(ויקיפדיה)

הזווית האישית

מאיה: היה מעניין לשמוע ולכתוב את הסיפור של סבתא שלי. כמו כן למדתי דברים חדשים על עברה של סבתא שלי.