מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי חפציבה טולדנו. שם משפחתי לפני החתונה היה בן נאים. נולדתי בגיברלטר וחייתי שם כל ילדותי. גיברלטר הוא אי קטן ליד ספרד. יש לי ארבע אחיות  ושני אחים. אבא שלי היה רב ושוחט ואימא שלי לא עבדה.

בבית הספר שלי לבשנו תלבושת אחידה. אהבתי מאוד את בית הספר. היה לנו פסנתר בבית שמשקיף לים אני מאוד אהבתי לנגן ולשחות. באי שגרתי בו היו קופים והם אהבו לקחת לאנשים את האוכל והחפצים שלהם. אני זוכרת שפעם אחת כשהייתי חולה, המורה שלי הביאה לי משחק סולמות וחבלים ומאוד אהבתי לשחק בו. כשהייתי בת שתים עשרה – גיל בת מצווה קיבלתי סיכה של מגן דוד שכל ילדה שמגיעה לגיל זה קיבלה.

כשהייתי בת 14 היתה מלחמת העולם השנייה (השואה). המשפחה שלי ואני עברנו לאי שנקרא מדרייה, בגלל המלחמה שלחו איתנו את כל הילדים והזקנים לכאן וכל השאר נשארו בגיברלטר. במדרייה היה לנו בית גדול בן שלוש קומות, אנחנו גרנו בשתי הקומות הראשונות ובקומה האחרונה אבא שלי הקים בית כנסת. ההורים שלי דאגו לכל הילדים והזקנים לצרכים שלהם בכל ימות השנה, שבתות וחגים. גם חיילים יהודים שהיו מגיעים לאי תמיד מצאו מקום לאכול ולשהות בבית שלנו. בגלל שלא היה באי בית ספר יהודי באותן שנים, לא הלכנו לבית ספר כדי לשמור על היהדות והערכים שכל כך חשובים לנו – העם היהודי. ההורים שלי היו מרבים לקחת אותנו לטיולים בטבע והיה הרבה ירוק ונופים יפים.

הבית במדיירה

כשהמלחמה הסתיימה חזרתי לגיברלטר לבית של הוריי. אבא שלי נהיה הקונסול של ממלכת אנגליה ואני הייתי עוזרת לאבא בעבודתו כקונסול, לאימא בעבודות הבית וגם לימדתי ילדים.

הכרתי את בעלי, הרב שמואל טולדנו, בתקופה בה היה אדריכל גדול בצרפת. הכרנו במהלך חתונה של קרובי משפחה וסבא כבר אז היה בתהליך של חזרה בתשובה. סבא היה גדול ממני ב- 15 שנה. התחתנו וגרנו מספר שנים בטנג׳יר אך לאחר מספר שנים עלינו לארץ ישראל וגרנו שנה וחצי ברמת גן. באותה תקופה סבא, בעלי, שלמד הרבה תורה, החליט לעזור לתלמידי חכמים ואת כספו השקיע עבור לומדי תורה. הוא תמך במשפחות של לומדי תורה ובנה בטנג'יר ישיבות לבנים וסמינר לבנות.

בשלב מסוים סבא הפסיק לעבוד והקדיש את כל כולו ללימוד התורה. אני תמכתי בו, השתדלתי לעשות כל מה שיכולתי כדי שלא יופרע מלימודו, טיפלתי בילדים שלנו ובכל צרכי הבית לבדי. סבא היה לומד 18 שעות ברציפות. וב"ה הוא חיבר 18 ספרים בקבלה. סבא נפטר בגיל 96. כיום אני גרה בירושלים אצל הבת שלי. יש לי חמש בנות ושני בנים וב״ה יש לי הרבה נכדים, נינים ובני נינים כ"ה.

הזוית האישית

הנינה, אבישג דוד: למדתי דברים חדשים על המשפחה ועל סבתי, אני שמחה שסיפורה של סבתא מתועד במאגר המורשת.