מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים קורין נולדתי ב1951 בחולון.

סיפור זה מתחיל בהורי. אמי נולדה וגדלה בעיר הבירה של סלובקיה, בברטיסלבה ואבי נולד בצ'כיה, בעיר טפליצה. בזמן במלחמת העולם השנייה אמי הייתה נשואה. לאחר שהיא ובעלה התחבאו מהנאצים במשך כמה שנים, גילו אותם, הפרידו בניהם ושלחו אותם למחנות עבודה נפרדים. בעלה לא שרד ואמי אחרי שהייתה זמן קצר באושוויץ, עברה למחנה עבודה באוסטריה עד סוף המלחמה.

אמי היחידה ששרדה מכל משפחתה שהייתה במלחמה. בתום מלחמת העולם השנייה אמי למדה תפירה, ובשנת 1949 עלתה לארץ והתגוררה בקרית אתא. שם עבדה כתופרת אצל משפחת שטראוס. אמי הביאה איתה לארץ את המפות פמוטים וכלי הבית מהחנות של בעלה הראשון שנרצח בשואה.

אבי ומשפחתו עלו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה בשנת 1940 באונייה שנקראת  "מילוס". שהגיעו לנמל חיפה העבירו את כל הנוסעים לאוניית הפאטריה. בזמן שהאוניה עגנה בנמל, הבריטים אסרו על היהודים לרדת לחוף, והתכוונו לשלוח אותם חזרה לאירופה. ארגון ההגנה רצה להשבית את האנייה ולאלץ את הבריטים לאפשר ליהודים לרדת לחוף.  ארגון ההגנה ניסה לגרום לאוניה חבלה, ושם פצצה גדולה מאוד במטבח של האונייה והאונייה שקעה לגמרי.  (אירוע שנקרא: אסון הפאטריה).

הסבים שלי, כלומר הוריו של אבי טבעו באונייה, ואבי ואח שלו קפצו למים ושחו לחוף. מהחוף  לקחו אותם למחנה עצורים בעתלית. לאחר תשעה חודשים במחנה בעתלית, אבי ואחיו התנדבו לצבא הבריטי ושוחררו ממחנה המעצר. אחרי שסיימו לשרת בצבא הבריטי, הם עברו לגור בקריית אתא, שם אמי ואבי נפגשו לראשונה אצל מכרים משותפים.

אחרי שהורי התחתנו הם ברו לגור בחולון. כדי לממן את קנית הבית שלהם בחולון (הבית בו גדלתי) אמי מכרה את המפות והכלים אותם הביאה מברטיסלבה.

המפה מברטיסלבה

הזווית האישית

מעיין: נהנינו מאד מהמפגשים, ושמחתי לשמוע את הסיפור המשפחתי של סבתי.