מאגר סיפורי מורשת

סיפור עלייתו של סבי, סבא אברהם

אני, סבא אברהם, נולדתי בצנעא שבתימן.

בשנת 1949 החליטה משפחתי לעלות מתימן לארץ ישראל. עלייה זו כונתה "מרבד הקסמים".

אני הייתי נער  כבן שבע. אמי החורגת הייתה בהיריון באותה תקופה. המסע היה רגלי, כאשר ליוו אותנו מספר גמלים וחמורים בהם נעזרנו בנשיאת המיטלטלין והילדים הקטנים. באותה תקופה בתימן, לא היו מכוניות, והגמלים והחמורים היו אמצעי התחבורה המקובל.

המסע היה מאוד קשה ונמשך חודשים רבים. נשים, ילדים וזקנים הלכו ברגל קילומטרים רבים בקור ובחום, ביום ובלילה, כשלאורך כל התקופה אנחנו שתינו מים שסחבנו על הגב בנאדי מים שהכנו מעורות צאן, ואכלנו כעכים יבשים שהכנו בביתנו לצידה לדרך. כעכים אלה לא התיישנו והחזיקו מעמד הרבה מאוד זמן.

בסוף כל יום אנחנו לנו בשדות תחת כיפת השמיים. כשמזג האוויר חייב זאת אנחנו לנו בבתי קש, בכפרים, תמורת תשלום לראש הכפר. אנחנו נאלצנו לשלם גם כופר תמורת הגנה מפני שודדים שרצו לפגוע בנו.

הגענו לעיר חשד. בעיר חשד היה מחנה עולים גדול מאוד של הסוכנות היהודית, שם קיבצו את כל העולים לפני עלייתם למטוס לארץ ישראל. אנחנו שהינו במחנה כחודשיים.

לפני שעלינו למטוס ביקשו מאיתנו להשאיר את כל תכשיטי הכסף והזהב שהיו ברשותנו ולא להעלותם למטוס. הסבירו לנו שאנחנו חייבים לעשות זאת אחרת המטוס ייפול. היינו כל כך תמימים והאמנו לדברים אלה, ולכן השארנו שם תכשיטים בעלי ערך רב אותם רכשנו בתמורה לכל רכושינו.

לאחר שנחתנו בארץ, שהינו במחנה זמני בעין שמר. בתקופה זו אמי ילדה תינוק בריא ושלם בבית החולים הלל יפה בחדרה. לאחר הלידה, נלקח מאיתנו התינוק על ידי הצוות הרפואי שהודיע לנו שהוא מת, מבלי שהראו לנו את גופתו.

בבית חולים זה היו מקרים רבים של חטיפת תינוקות וילדים קטנים מהוריהם. הילדים היו נלקחים מהוריהם באמתלה שהיו חולים. לאחר זמן מה הודיעו להורים שהילדים נפטרו מבלי שהראו להם את גופותיהם ומבלי שאפשרו להם לקבור אותם. כפי הנראה, הילדים שנחטפו נמכרו או ניתנו לזוגות חשוכי ילדים לאימוץ.

לאחר שהייה של כשנתיים במחנה בעין שמר, פיזרו הנציגים של הסוכנות היהודית, באופן שרירותי, את העולים בכל חלקי הארץ. אני ומשפחתי הגענו לכפר גדעונה שבעמק יזרעאל,  בסמוך למעיין חרוד, בצפון הארץ. אנחנו מאוד אהבנו את המקום וחיינו בו חיים שלווים ונעימים.

הזוית האישית

מיכל: זאת הייתה חוויה לשמוע ממקור ראשון, מפי סבי, את סיפור עלייתו הבלתי רגיל מתימן, הממחיש כמה היו העולים מתימן ציוניים וכמה אהבו ללא גבולות את ארץ ישראל. כמו כן ניתן ללמוד מהסיפור על התקופה שבה עלו העולים מתימן, שהייתה חסרת אמצעים טכנולוגים ואמצעי תחבורה מתקדמים ובשל כך כל מסע העליה היה מאוד קשה וארוך.