מאגר סיפורי מורשת

בית ההורים

קוראים לי נסים  על שם סבא רבא שלי.

נולדתי  בזרזיס – תוניסיה, בליל הושענא רבא, ביום האחרון של סוכות – בשנת 1944. זרזיס הינה עיר קטנה וכפרית מלאה עצי זית ועצי תמרים על חוף הים, נמצאת באזור חקלאי עם כפרים קטנים מסביב. רוב התושבים מתפרנסים מגידול ירקות, פירות ובעלי חיים.

בשכונה בה גרתי, היו לי חברים יהודים וגם ערבים ומעט חברים נוצרים. החברים גרו מסביב לשכונה או שהייתי פוגש אותם בבית הספר הצרפתי בו למדתי.

המשחקים בהם שיחקתי בילדותי היו בעיקר קלאס, כדורעף, כדורגל וכדורסל ומשחקי שולחן, כגון: דומינו, דמקה, שש בש, קלפים וכמובן רמי. אהבתי לטייל בסביבה הקרובה והייתי מרבה לשחות בים וכמובן שהיינו קוראים ספרים.

זיכרונות ילדות

בית הספר הצרפתי אליאנס שבו למדתי היו יחסים טובים בין המורים לתלמידים, אבל המשמעת הייתה חזקה, כולל עונשים קלים בסרגל על כף היד ובטוסיק.

בתקופתי הייתה תלבושת אחידה והיינו יוצאים לטיולים רק באזור הקרוב לבית הספר. אבל, בכיתות הגבוהות היו טיולים למרחקים ארוכים יותר. מורה מיוחד שהיה לי היה מורה לצרפתית ולערבית. אהבתי את המקצועות גאוגרפיה, טבע וצרפתית. ב

תקופתי היו ממתקים מסוגים שונים כמו חלבה או תפוח עץ עם דבש. לא  היה חדר אוכל בבית ספר והמאכל האהוב עלי הוא פריקסה בריק (עלה סיגר ממולא בביצה או תפו"א, כמו פסטלים המוכרים יותר)  ודגים על האש.

זיכרונות משנות העשרים

בתקופת ילדותי האזנתי במיוחד למוסיקה בצרפתית ובערבית ומעט למוסיקה בעברית, רקדנו בעיקר ריקודי עם ובעיקר באירועים משפחתיים.

הזמרים שנהגתי לשמוע היו אנריקו מסיאס  ופריד אל אטרש בערבית ושירי עם ישראלים ואת שלישית הגשש החיוור. אמצעי הבידור שהיו נהוגים בזמני היו בעיקר סרטי קולנוע, חפלות בחתונות ואירועים בבתי כנסת ובשכונה. אמצעי התקשורת שהיו בזמני היו בעיקר הרדיו ועיתונים ורק בשנת 1975, זכינו לראות טלוויזיה בשחור לבן וכמובן תקליטים של זמרים שונים. זכורים לי במיוחד הפעילויות שהיו בטיולים, ביקורים בקיבוצים, צעדות ושבת ארגון של בני עקיבא וחגיגות יום העצמאות.

אהבה ומשפחה

את זוגתי סבתו של דור הכרתי תוך כדי ביקור בתיכון הדתי באופקים בו עבדה רעיתי ז"ל כמורה ללשון ולספרות ואני כמנהל בית הספר ישורון באתי במקרה למפגש מנהלי בתי ספר באזור וכך נפגשנו לראשונה.

בתור אב, שהיה גם מנהל בית ספר, הקפדתי על חינוך לתורה ועבודה והרבה אהבה לטיפוח האישיות להצלחה בלימודים ובחברה ויש תוצאות ב"ה.

הבן הגדול אוהד אוזן, שהוא אבא של דור, חבר מועצת העיר ראשון לציון, בעל תואר ראשון בחינוך ובמדעי החברה ובעל עסק לשיווק והפקות. לאוהד ארבעה ילדים, חן נוי ודור ילידה של כרמית (מנישואיו הראשונים) והוא נשוי (בשנית) לרבקה אמא של בנימין יוסף הקטן (ועוד אחד בדרך בע"ה) בן פורת יוסף. אחיו אלמוג אוזן בעל חברת תקשורת כריזמה בתל אביב נשוי לאורנית ולהם ארבעה ילדים, נבו, שקד, אלה וישי. שתי בנותיי הן עורכות דין בכירות: הגדולה אביטל אוזן מנהלת לשכת עורכי הדין מחוז מרכז והקטנה אוסנת  סוכר בעלת תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים שם היא עובדת בבית המשפט המחוזי, אוסנת נשואה לשמוליק. יש להם שני ילדים נגב ועידו.

אני ואשתי ורדה ז"ל הכרנו תוך כדי עבודה במערכת החינוך וביחד גידלנו וחינכנו את ארבעת ילדנו, שאנו שמחים בהצלחתם ומודים לבורא עולם שזיכה אותנו גם בעשרה נכדים שיהיו בריאים ויזכו לאושר ב"ה. ורדה רעייתי, נפטרה בגיל 55 בראש חודש אדר תשס"ו ,אחרי מאבק עיקש ובגבורה במחלה קשה.

עלייה, תקומה והתיישבות

רעיתי ורדה ז"ל עלתה לארץ מתוניס בשנת 1956 בהיותה ילדה כבת חמש היא נולדה ב- 12.6.51 – בחג השבועות. היא ומשפחתה (לורדה יש אח ושלש אחיות) הגיעו לאופקים שבנגב גרו בצריפון אפילו מים לא היו להם. הם שאבו מים מהישוב פטיש שמול העיירה אופקים החיים היו קשים לא הייתה להם פרנסה ברווח לעומת רעייתי ורדה ז"ל אני עלייתי ארצה בשנת 1962 גם מטוניס והגעתי לעיר ראשון לציון גרתי בשכונת עזרה ובצרון כיום זאת שכונת רמת אליהו היו לנו אומנם קשיים בפרנסה ובלימודי השפה אבל פחות קשים מאשתי ע"ה

בזמן הכרזת המדינה, הייתי כבן 4 בגן ילדים בארץ הולדתי טוניס.

"מתכון משפחתי"

הרבה מאכלים אהובים על המשפחה אציין שני מאכלים במיוחד פריקסה שהוא סוג של לחמנייה מטוגנת שמכינים אותה באירועים מיוחדים וממלאים אותה בסלטים שונים וטונה וזיתים והמאכל השני מ'סוקי מאכל בשרי שמבשלים אותו עם הרבה סוגים של ירקות ועם בשר כבש או בקר שמן ושמים בו גם פולים טריים בקיצור שני מעדנים שאהובים במשפחה ונאכלים בעיקר בחגים. וכמובן הקוסקוס המיוחד שלנו עם הקציצות והסלטים שנלווים אליו ומשבחים את טעם הארוחה.

גלגולו של חפץ

סלסלה גדולה מקש עם 2 ידיות. הסלסה משמשת אותנו בליל הסדר ובה שמים מצה מרור ביצה כרפס וזרוע וחרוסת מנהג קערת ליל הסדר שראש המשפחה מסובב אותה בקריאת ההגדה של פסח מעל ראשים של המשתתפים בטקס.

תיאור צורתו והעיטורים שעליו: עשוי מקש קשיח  עבודת יד ומעוצב מאוד יפה ונדיר למצוא אותו בארץ בגודל ובצורה הזאת. התאריך בו הוצא החפץ: סלסלת הפסח נמצאת בבעלותנו קרוב לחמישים שנה והיא שמורה מדור לדור במשפחה.

מהלך האירוע: משתמשים בחפץ בערב ליל הסדר במפגש המשפחתי וגם מזמינים אנשים זרים/חדשים במטרה לקרב אותם למסורת ישראל ולשמח אותם.

אישים מפורסמים שהיו מעורבים באירוע: גרים מאתיופיה ומרוסיה והערבי מחאן יונס בעזה שהחליט להתגייר וכיום הוא יהודי ידוע  בשם יצחק שחר או דור שח.

מצגת לכבוד יום הולדתו של סבא ניסים אוזן

 הזוית האישית

מאוד נהניתי להגיע למפגשים של הקשר הרב דורי ולספר לנכדי דור את סיפור משפחתו. המפגשים הללו תרמו לי וגם לדור, ביחד ישבנו וכתבנו את סיפור חיי, כך דור למד להכיר את משפחתו.