מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי מרסל בן חיים. נולדתי בסידי בל- אבס באלג'יריה בתאריך 1באוקטובר 1940. הייתה לנו אזרחות צרפתית כי באותה העת הצרפתים שלטו באלג'יריה.

היינו עשרה ילדים – שמונה בנים ושתי בנות. אבי, אלבר בינהיים, עבד כשליח שהעביר בגדים מהתופר לבית הלקוח. בתקופה זו לא היו חנויות שאפשר לגשת, לראות, למדוד ולקנות אלא הזמינו מהחייט שלקח מידות, תפר ושלח בעזרת אבי ללקוחות שהזמינו. אבי נפטר בגיל 73.

אמי, מארי בינהיים, עבדה כל היום בבית. ניקתה, בישלה, כיבסה, אפתה וטיפלה כל היום בילדים. היינו הרבה ילדים עם הרבה צרכים אבל בכל זאת היינו מאושרים. אמי נפטרה בגיל 88 במרסי.

בגיל 16 עזבתי את אלג'יר ועבדתי כחייל בצבא הצרפתי במשך 30 חודשים. בשנת 1946 עברתי לצרפת בספינה ושם התחתנתי עם קולט. הבאנו ארבע בנות ושני בנים. עבדתי כצלם תמונות וצילמתי הרבה אנשים ואירועים שונים.

בשנת 2012 החלטתי לעלות לארץ עם אשתי מתוך רצון להיות בארץ ישראל. היו הרבה אנשים שאמרו לי: "מה פתאום עכשיו לעלות לארץ ישראל? לא מתאים", אבל אני התגברתי והחלטתי לעלות.

אני גר בנתניה ליד הים שאותו אני כל כך אוהב וחי בשמחה. מסתבר שכל שנה גיליתי שאחד הילדים שלי שכבר גדלו, נישאו והביאו ילדים, עלו לארץ אחריי. כיום בשנת 2022 כל ששת ילדיי ומשפחתם עלו לארץ. אני מאושר וגאה בכל ילד וילדה ובכל נכד ונכדה.

הזוית האישית

שלי: סבא שלי עבר מספר מדינות מהרגע שנולד ועד שעלה לארץ ישראל, הוא דמות מופת עבורי ולהרבה יהודים שנאלצו לעבור לפני קום מדינת ישראל.