מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור עלייתו של משה אלברט אמון מטורקיה

משה אלברט אמון
משה אלברט אמון כיום
על עלייה, משפחה ובניית הקריירה

משה אלברט אמון נולד בטורקיה בעיר איסטנבול, ביום 20 במאי 1937. משה הוא נצר למשפחת רופאים שיצאה מספרד בעת גירוש ובאה לטורקיה ושירתה את הסולטאנים מסאלים הראשון ועד אחרון הסולטאנים. משפחת אמון מגיעה מאנדלוסיה בספרד.

הוריו של משה היו ילדי טורקיה. לאבא של משה קוראים לאון יהודה אמון, ולאימא ג'ויה – פנינה לבית טרגאנו. יהדות טורקיה סבלה מהשואה אבל לא נשלחה למחנות של הגרמנים.

משה למד בבית ספר יהודי "בני ברית", שנה בבית ספר צרפתי ובחטיבת ביניים. הוא עלה לארץ עם הוריו ואחותו בסוף יולי בשנת 1949, הגיעו לבית העולים פרדס חנה, מחנה א'. הוריו היו ממקימי מושב בורגתא, שעלה לקרקע באוקטובר 1949. בספטמבר 1950 עבר ללמוד בבית ספר חקלאי "בן שמן" ליד כפר ויתקין. אביו של משה ז"ל רצה לעלות לארץ עוד בשנת 1936 ולא קיבל אישור מהאנגלים. כשנודע לו על פתיחת השערים בשנת 1948, התארגן לעלייה עם כל המשפחה.

"בן שמן" היא פנימייה שבה למד משה ונבחר להיות בועד הקבוצה יחד עם עוד שני חברים (פנחס עטיה ומרדכי זבולון). תפקידם היה לייצג את התלמידים בפני המדריכים כשהיו בעיות ולדאוג לכיבוי אורות. בנוסף, קיבל פרס על הצטיינות ונשלח לעבור קורס "ריקודי עם" ולמעשה זה חיבר אותו לשורשי הישראליות שלו. הוא המשיך ללמוד ריקודי עם ולהדריך עד לפני שני עשורים.

לאחר שיחרורו מהשירות הצבאי, בבוקר ניהל פרדס ואחר הצהריים ובערב הדריך ריקודי עם. לאחר מכן הוא גוייס למילואים במסגרת בילוי חיל האוויר. הוא עבר חמש מלחמות: מלחמת סיני, תקופת הפאדיון, ששת הימים, מלחמת ההתשה, יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השנייה.

משנת 1958 עד 1970 עסק משה בהדרכה וניהול עירית נתניה בחינוך המשלים בעיריית נתניה, במועצה אזורית לכיש, כרכז חינוך תרבות, ספורט ונוער, וכרכז תרבות במועצה אזורית עמק חפר. מאפריל 1970, במשך 18 שנים עבד באלביט. החל משנת 1984 עסק בהדרכת תורת הרכש כרכז אקדמי ומרצה לתחום הרכש והלוגיסטיקה עד לתקופת הקורונה 2020. משה כתב את ספרי הלימוד לתחום הרכש וניהול החומרים לחמש יחידות בגרות, וגם ספר ראשון בתחום הרכש שימש כסיליבוס בלימודי המשך באוניברסיטת בר אילן.

את רעייתו יעל הכיר בתאריך 29 בדצמבר 1961. הם נישאו במרץ 1963. הבן הבכור נולד בשנת 1964 ושמו איתן. בתם אליה נולדה בדצמבר 1966, בתם השלישית אורלי נולדה בספטמבר 1970 והבת הצעירה אפרת נולדה בספטמבר 1975. כיום יש להם 12 נכדים, שניים מהם נשואים.

התחביבים העיקריים של משה הם ריקודים, טיולים בארץ ובחו"ל, קריאת ספרות וכתיבת חומר מקצועי, ערבי שירה והצגות. משה יצא בפועל לפנסיה ב2020.

המסר של משה לדור הצעיר הוא – בדרככם כדאי לאמץ יושרה, אמת ואהבת הארץ.

הזוית האישית

שי והודיה המתעדים: נהנינו מאוד להקשיב לסיפורו המיוחד של משה אלברט אמון.

משה: זו הייתה חוויה מיוחדת לספר לאנשים על קורותיך, ותודה לשי והודיה על ההקשבה, על האיסוף ועל החריצות.

מילון

מושב בורגתא
מושב שלא ידענו על קיומה, והוריו של משה הם ממקימי המושב. "בּוּרְגְּתָא הוא מושב עובדים בשרון, על כביש נתניה - טולכרם (כביש 57). קרוי על שמו של היישוב בורגתה ששכן במקום בתקופת התלמוד". (ויקיפדיה)

סולטאן
הוא תואר של שליט מוסלמי. המילה סולטאן נגזרת מהשורש הערבי ס-ל-ט (מקביל לשורש העברי שׁ-ל-ט כבמילים שׁליט, שׁלטון). כאשר הגיעו הסלג'וקים בשנת 1055 לבגדאד, הם שחררו את הח'ליפה ובתמורה הוא העניק להם תוארי אצולה שונים. השליט הסלג'וקי טוגריל, שעמד בראש הצבא שכבש את בגדד, נטל לעצמו את התואר סולטאן, ובכך נעשה שליט חילוני בעל סמכויות צבאיות ומנהלתיות, לצד הח'ליפה שמעתה הפך לשליט בעל סמכויות דתיות בלבד. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כדאי לאמץ יושרה, אמת ואהבת הארץ“

הקשר הרב דורי