מאגר סיפורי מורשת

שמו של סבי הוא יעקב, על שם סבא של אבא שלו שנקרא יעקב משה, ההורים שלו ואחותו מכנים אותו קובי ואשתו קוראת לו לפעמים יענקל'ה.

אביו נולד בליטא למשפחת הירש בשנת 1917 – מלחמת העולם הראשונה, ליטא נכבשה על ידי הרוסים שדרשו מהתושבים לדבר וללמוד רוסית וכיוון שאין ברוסית את האות ה' היא הוחלפה לג' והפך לגירש.

סבי נולד בתאריך 1940 / 11 / 18 י'ז בחשוון תש"א. סבי נולד במדינת ישראל שנקראה אז פלסטין (כיוון שזה היה לפני קום במדינה), בבית היולדות של בית חולים "העמק" בעפולה. סבי הוא אחד מבין ארבעה ילדים שנולדו לחנה וטוביה גירש שהיה בן ארבע  כמעט נולדו אחיו התאומים גיורה ויגאל. אחיו הצעיר יצחק נולד בשנת 1953 בדיוק כשחגג בר מצווה (מה שקצת הפריע לחגיגות).

מאז שנולד סבי הוא גר עם הוריו בדירה קטנה מושכרת בחצר ביתם של משפחת דיין (דבורה ושמואל ההורים של משה דיין) ביישוב נהלל בשנת 1942 סבא וסבתא שלי עברו ל"תמרה" שמבשך השנים שונה שמו ל"רמת צבי" מושב עובדים שיתופי.

בשנת 1946 הם עברו לנתניה לשכונה שהייתה שייכת ל"אצל וללחי" ולכן הבריטים היו עושים שם עוצר בכל כמה ימים הם גרו בצריף בעל 2 חדרים השירותים היו בחצר מאחור ואחרי שנתיים הם עברו לצריף אחר. בשנת 1950 הם נכנסו לבית האבן שלהם (בנתניה) בו גם נפתרו הוריו של סבא שלי, היו בו חדר שינה אחד בו ישנו ארבע אחים, ההורים ישנו בסלון בספא נפתחת. בבוא היום נפתח בחצר הבית גן משחקים ואמא שלו הייתה הגננת. שני ילדיו / הנכדים הבחורים זכו להיות בו לפני שנסגר.

שפת הדיבור בבית הייתה עברית . הוריו לפעמים דיברו ביניהם אידיש . מאכלים מהבית: פלפל, כרוב, דג ממולא, עוף מכובס מרק עוף וירקות קניש (בצק ממולא, טבעות בצל מטוגנות), ורניקס (כיסונים ממולאים בפירה עם בצל מטוגן).

בשנת 1956 מלחמת סיני, הוא היה נער שוליה במוסך, תיקנו רכבים צבאים ואזרחים שהיו מגויסים.

שירי ילדות

שירים שאהבנו לשמוע: באב אלואד של יפה ירקוני, כלנית של שושנה דמארי, שיר בשפת אידיש" העוסק ביהודים בגולה שמו רוגינקס מאט מאנדלן (צימוקים ושקדים), הוא זכר חלקית את הלחן והמילים אבל לא היה שר לילדים.

היו משחקי ילדות בבית הספר עם החברים, אחר הצהריים עם האחים שלו: חמור ארוך, קלאס, מחניים, חמש אבנים, מחבואים ותופסת. בגן הילדים הוא היה ברמת צבי. הגננת הייתה חיה. בבית ספר היסודי כיתות א' –ב' בבית ספר ביאליק בנתניה ובהמשך בבית ספר  החינוך המשותף בארי בנתניה. הוא למד בתיכון המקצועי – אורט ערב 5 – 6 שיעורים בערב – שלושה ימים בשבוע, לימודים כלליים- מקצועות רגילים ולימודים מקצועיים, מכונאות רכב. במהלך השבוע בשעות הבוקר הוא עבד כנער שוליה במוסך.

כשהוא הגיע לגיל המצוות – 13, נולד לו אח, בנוסף אמא שלו הייתה חולה אחרי לידה ואבא שלו היה בבית החולים לאחר ניתוח קיבה קשה ולכן לא הם לא חגגו, אבל הוא קיבל מתנה מיוחדת מבן דוד של אבא שלו אופניים.

מקום העבודה שלו היה במוסכים לאורך כל השנים ותוך כדי הלימודים עצמם בתיכון. גם בשירות הצבאי הוא התעסק כמכונאי רכב ובשנים שלאחר מכן עד גיל 40, אז הוא עשה הסבה להדרכה מקצועית ועבר להוראות  מכונאות רכב וחשמל רכב.  בזאת עסק במשך 32 שנים נוספות, עד פרישה מאוחרת לפנסיה בגיל 72.

בשנת 1963 הוא הכיר את מזל ליצ'י בזמן שהיו באותה מסגרת חברתית לאחר שנה וחצי – בפברואר 1965 הם התחתנו בחתונה גדולה וחגיגית, באולם של מלון "גן המלך " בנתניה. אורח כבוד היה בן דוד שלו מדרום אפריקה. הוא היה בן 24 וחצי ומזל כמעט 23 שנתיים וחצי לאחר מכן נולד הבן הבכור.

כשהיה ילד חווה את מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל, כנער בשנת 1956. במלחמת סיני – עבד במוסך וטיפל ברכבים צבאיים. כמילואימניק – 1967 במלחמת ששת הימים, שירת כמכונאי רכב בסדנאות של חיל חימוש. בשנת 1973 במלחמת יום כיפור, היה חמישה חודשי בשירות כמכונאי רכב, מילואימניק. בשנת  1977 היה בשנה של שירות קבע – מבצע ליטאני 1982, מלחמת שלום הגליל היה מגויס למילואים כמכונאי רכב  במשך חודשיים. בשנת 1990 הוא השתחרר משירות הביטחון.

סבי זכה להקים משפחה לתפארת: יש לו שני בנים ובת, בנו הבכור, יובל, התחתן בשנת 1996 עם רעות ולהם בן עמרי. בתו הצעירה אורית, נישאה בשנת 2000 לאייל רוט ולהם שתי בנות ובן (ירדן דניה ושלף.)

לסבי יש בסה"כ ששה נכדים: שלושה נכדים ושלוש נכדות. הנכדה הבכורה בת 15 והנכד הצעיר בן חמש, נכון להיום. הם מתראים בהרכב מלה בעיקר בחגים, אך לפחות פעם בחודש עם כל אחת מהמשפחות.

בבית הוריו בצעירותו תמיד צוינו החגים בארוכה שכלולה מאכלים מיוחדים וחגיגיים, אך כיוון שלא היה כסף למותרות, לא היו מתנות או תלבושות מיוחדות מלבד שירים ושמחת החג גם עכשיו עם דור ההמשך – ילדים ונכדים, נפגשים ומציינים את החגים בארוכות משפחתיות, שמחות צחוקים ושירים של כולנו יחד.

הוא מאוד אוהב מצות ולכן מחכה כול שנה לחג האהוב עליו – חג הפסח.

הזוית האישית

למדתי על העבר של סבי, על כל מה שחווה ועל הקשיים שלו. אני חושבת שהתכנית חשובה מאוד ומלמדת.

משפחתנו