מאגר סיפורי מורשת

שמי גד בר-סלע. במסגרת השתתפותי בתוכנית הקשר הרב-דורי, בחרתי לספר לנכדי גיא, סבא רבא שלו, יוסף (יוסק'ה) רונן (לפנים פרנסקי), אביה של סבתא אירית.

יוסק'ה נולד בפולין  ב-1926 ועלה לארץ עם הוריו כתינוק בן חצי שנה. הוריו התיישבו ברחובות, ואחר כך עברו לתל אביב.

במהלך מלחמת העולם השנייה נענה יוסק'ה לקריאות מנהיגי היישוב והתנדב לצי הבריטי. במסגרת זו שירת באלכסנדריה עד יוני 1946.לאחר שחרורו הבין כמו רבים אחרים שהבריטים אשר שלטו בארץ (מתוקף מנדט חבר העמים) לא יעזבו ויאפשרו הקמת מדינה יהודית ללא מאבק קשה.

יוסק'ה התנדב לאצ"ל – אירגון צבאי לאומי. ארגון זה, שהוקם ע"י התנועה הרוויזיוניסטית, דגל בלחימה אקטיבית נגד הבריטים. מפקד הארגון באותה העת היה מנחם בגין, שלימים יהיה גם ראש ממשלת ישראל.

הגוף הלוחם של האצ"ל נקרא "המעמד" ואחד ממפקדיו הבכירים היה ירוחם ליבני. כינויו המחתרתי היה איתן.  כחלק מתפיסת הלחימה שלו תקף האצ"ל תחנות משטרה, מתקני שילטון ותשתיות. במקביל, פעלו עוד שני ארגונים לוחמים ההגנה והלח"י בראשית המאבק מאוקטובר 1945 ועד יוני 1946 פעלו שלושת האירגונים תחת פיקוד משותף – תנועת המרי. שיתוף הפעולה נפסק אחרי פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. פעולה זו, שפגעה בלב מערכת השלטון הבריטי, בוצעה ע"י האצ"ל במסגרת תנועת המרי, אבל גרמה לפירוקה ומאותה עת ועד עזיבת הבריטים את הארץ, פעל כל אירגון לבד.

יוסק'ה השתתף במספר רב של פעולות האצ"ל

הבריטים ניסו ככל יכולתם לפגוע בארגונים הלוחמים. לוחמי מחתרת שנעצרו על ידם בפעולות או חיפושים נכלאו בכלא ירושלים, בלטרון ובכלא השמור ביותר בעכו. כלא עכו נבנה ע"י העותמנים כמבנה שילטוני מרכזי מעל שרידי העיר הצלבנית . אחד האסירים הראשונים שם היה זאב ז'בוטינסקי. ב-1947 נכלאו שם לוחמי אצ"ל לח"י וההגנה. בין האסירים באותה תקופה היה גם "איתן". האסירים שאפו לברוח מהכלא והחלו לחפור מנהרה.

במקביל, חיפש "איתן" דרך להוציא לחופשי מספר גדול של לוחמים. היה ברור לו שדרך מנהרה אפשר יהיה לשחרר רק לוחמים בודדים. בראשו עלה רעיון לתכנן ולבצע פעולת חילוץ שתשלב כוח שיגיע מבחוץ במסווה של חיילים בריטיים, ופעולת פריצה של האסירים מתוך הכלא.

תוכנית הפעולה התבססה על פריצת חומת הכלא ע"י לוחמי אצ"ל, אשר יגיעו  משוני, מוסווים כחיילים וטכנאי תקשורת בריטים ויפרצו פתח מילוט דרך חדר הנפט. בו זמנית, באמצעות חומרי נפץ שיוגנבו להם יפרצו האסירים מתוך תאיהם דרך מסדרונות הכלא אל חדר הנפט ויפגשו עם הפורצים. סיסמת הקשר במפגש בין הפורצים והאסירים הייתה "אנו"  "באנו". כל דרכי הגישה לעיר העתיקה יחסמו ע"י לוחמי אצ"ל ומיקוש. הפורצים ו-41 האסירים יסוגו ביחד מן הכלא, באמצעות כלי הרכב המוסווים כבריטים לאיזור מסתור בבנימינה.

תפקידו של יוסק'ה היה לנהוג בג'יפ הפיקוד, בו ישב מפקד הפעולה, דב כהן  (שמשון) ולהניח מוקשים שיחסמו את הגישה לעיר העתיקה של עכו מכיוון נהריה וגבעת נפולאון.

ביום המיועד יצאו 34 לוחמי האצ"ל כמתוכנן לעכו, והקימו את כל החסימות. אבל בשל עיכובים שונים הגיעו לנקודת הפריצה ממש בדקה האחרונה שנקבעה עם האסירים. פרשו את הסולמות ופרצו לחדר הנפט כפי שתוכנן.

גם האסירים פעלו בדיוק בהתאם לתוכנית, פרצו את מסדרונות הכלא וחברו לפורצים. חבריהם שנשארו בכלא הרעישו והציתו מסך עשן כדי למנוע כל פעולה של השוטרים הבריטים והערבים שהיו בכלא .

הנסיגה מהכלא הסתבכה בגלל כוח צנחנים בריטי ששהה במקרה על חוף הים של עכו ופתח באש על הנסוגים ועל ג'יפ הפיקוד . הלוחמים השיבו אש חיפוי תוך כדי הנסיגה. "שמשון" וחלק מהלוחמים והבורחים נהרגו ואחרים נפצעו .הבורחים במשאית הראשונה נתפסו ע"י הבריטים והוחזרו לכלא.

יוסק'ה הצליח לצאת מהקרב ללא פגע, עלה על המשאית השניה של הפורצים ונסוג איתם לקיבוץ דליה. שם נטשו את כלי הרכב וחזרו ברגל לבנימינה, אליה הגיעו בשתיים לפנות בוקר .

27 מהאסירים הצליחו לברוח. אולם, 10 מבין הלוחמים והבורחים נהרגו במהלך המבצע. 13 נתפסו ע"י הבריטים – אבשלום חביב ,מאיר נקר ויעקב וייס שהיו בחוליית החסימה נתפסו, נידונו למוות וניתלו בכלא עכו ב-29 יולי 1947.אלה היו הרוגי המלכות האחרונים.

פריצת כלא עכו היתה הפעולה החשובה ביותר של האצ"ל. הפעולה זירזה את החלטת הבריטים להחזיר את המנדט על ארץ ישראל לאו"ם ולהתפנות מכאן . מהלך זה אפשר את הקמת המדינה .

כחצי שנה אחרי המבצע, הצטרף יוסק'ה לפלמ"ח, כדי לפעול במסגרת רחבה יותר להקמת המדינה.

פריצת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות

אחרי כ"ט בנובמבר 1947, ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה, הצטרף יוסק'ה פרנסקי, לגדוד הרביעי של הפלמ"ח במסגרתו נלחם כמפקד מחלקה, בפלוגה של דדו (דוד אלעזר, לימים הרמטכ"ל) בקרבות על הדרך לירושלים, מנזר סאן סימון בקטמון, נסיון הפריצה לעיר העתיקה של ירושלים דרך שער ציון (19 מאי 1948) ונסיון כיבוש מוצב הרדאר ליד מעלה החמישה.

לפי עדות מפקדיו ופיקודיו, היה לוחם אמיץ, ללא חת, בעל תושיה ויוזמה ומעל לכול נאמן ומסור ללוחמים ולחברים.

הטבעת חותם

בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ולאחר סיום לימודי לתואר ראשון ככימאי, חזרתי ב-1975 לשירות בצבא קבע.

לפי בקשתי, בשנת הקבע הראשונה שירתתי בבית הספר לתותחנות שדה כמדריך מחלקה בקורס יסוד (ההשלמה החילית של קורס הקצינים). הכשרתי לקצונה בחייל כ-40 צוערים .

עם תום השנה, עברתי לשירות ביחידה המטכל"ית למחקר ופיתוח. שירתתי 10 שנים בקבע במחלקת אמצעים מיוחדים. במסגרת זו עסקתי בפיתוח מערכות, פיתוח תורת הלחימה לשמוש בהן ועוד .

המערכות אותן פיתחתי תרמו תרומה רבה מאד לביטחון המדינה. על פיתוח המערכות זכתה יחידתנו בפרס בטחון ישראל ב 1976.

מטבע הדברים ולמרות שעברו מאז כמעט 50 שנים אסור לפרט יותר מהאמור לעיל .

אחרי שחרורי משירות קבע המשכתי לשרת, באותה יחידה במסגרת מילואים, עוד כ 25 שנים.

סבא יוסק'ה

מגן הערכה שקיבל יוסקה מחבריו יוצאי האצ"ל ביום הולדתו ה 70.

רשומה שכתב סבא רבא, יוסקה

הזוית האישית

סבא גד לגיא:

גיא אהוב, הקשר הרב דורי הוא נדבך חשוב במסורת המשפחתית שלנו. הקשר הזה מתבטא ביום יום, בחגים ובאירועים אחרים. הוא מאפשר לשנינו לפתח שפה משותפת, חוויות משותפות וקשר בין אישי. כולם מבססים ומחזקים את המארג המשפחתי שלנו.

שמחתי מאד על ההזדמנות שתוכנית הקשר רב-דורי בביה"ס אלחריזי ומוזאון אנו זימן לנו. הזדמנות לשוחח אחד עם השני ללמוד קצת היסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל ובאופן מיוחד על סבא רבא שלך יוסק'ה ועל תרומתו להקמת המדינה במסגרת האצ"ל, הפלמ"ח והשירות בצה"ל.

זו היתה גם הזדמנות שאפשרה לי לספר לך קצת על הפעילות שלי בצבא הקבע בצה"ל בתחום פיתוח מערכות שונות.

יגאל אלון אמר פעם "עם שאינו לומד ומכיר את עברו, עתידו לוט בערפל". אני חושב בפארפרזה, שהמשפט הזה נכון גם ברמה המשפחתית.

אני מקווה שהתהליך שעברנו ידרבן אותך ללמוד ולהכיר טוב יותר את ההיסטוריה המשפחתית שלנו מכל הצדדים. היסטוריה שיש בה יהדות, ציונות וישראליות. יש בה חיים בגולה, עלייה לארץ ובניית בית חדש. יש בה חיבור בין ענפי משפחה מהונגריה וצרפת ויש בה גם שילוב בין-עדתי שהוא נדבך חשוב ביותר לביסוס עתידנו כאן. בעצם זה מיקרוקוסמוס שמשקף את עם ישראל כולו ואת הוויית החיים בארצנו הקטנה.

אתה יוצא כעת לשלב חדש בחיים, מעבר לחטיבת הביניים. בשלב הזה אתה כבר מניח תשתית לחייך בעתיד. יש לך בסיס איתן שבנו עבורך בני הדורות הקודמים במשפחה . יש לך משפחה גרעינית, הורים ואחיות מפרגנים, תומכים ואוהבים . יש לך את כל היכולות האישיות, אינטלקטואליות, רגשיות וחברתיות, המאפשרות הצלחה רבה בכל תחום שתבחר.

בהשענות על הבסיס הזה והמראה ממנו קדימה, אפילו השמיים אינם גבול. הגבול הוא רק היעדים והאתגרים שתציב לעצמך והמאמץ שתחליט להשקיע בלמידה, בהתפתחות אישית ובתרומה לחברה. אני צופה לעתיד לחוות את ההתפתחות שלך באהבה וגאווה רבה.

אשמח להיות מעורב אישית בהתפתחותך, כפי שיתאים לך.

אוהב אותך, מכבד ומעריך מאד סבא.

גיא לסבא:

סבא,

תודה רבה שעברת איתי את החוויה הזאת. אני שמח מאד שעברנו ביחד את התהליך של תוכנית הקשר הרב-דורי. היה לי מאד כיף ומעניין ללמוד על ההסטוריה המשפחתית שלנו. אני מאד אוהב אותך ומקווה שנהנית לא פחות ממני.

באהבה, גיא