מאגר סיפורי מורשת

שמי סמיון פודליפסקי, נולדתי בתאריך 27.12.1950 בבלארוס, בעיר מינסק (לשעבר ברית המועצות). לאימא שלי קראו לה דורה, היא הייתה רופאת משפחה. אבא שלי היה עורך דין, שמו מרדכי.

סבא וסבתא שלי מצד האימא בעת מלחמת העולם השנייה חיו במינסק. בזמן המלחמה ברחו מהגרמנים לפני כניסת הצבא שלהם לעיר. כל זמן המלחמה הם גרו בסיביר. באותה תקופה היה חורף, כאשר הטמפרטורה הרגילה הייתה מינוס 20 מעלות. ההורים של אבא שלי לא הספיקו לברוח ונרצחו על יד הנאצים, ככל הנראה באושוויץ (לא ידוע איפה בדיוק נרצחו). בזמן מלחמת העולם השנייה אבא שלי היה בצבא האדום. הוא עבר דרך לנינגרד עד לפראג. הוא שירת בחיל הצנחנים, אחר כך עבר לחיל טנקיסטים. הוא היה סגן מפקד ריגול בחטיבת טנקים ושימש בתפקיד בכיר.

אני נולדתי בשנת 1950 לאבי מרדכי ואמי דורה. גדלנו, אני ואחי הקטן אלכסנדר, במינסק לאחר המלחמה. לא היינו עניים ולא היינו עשירים. כמו אצל כולם, לא היה מספיק אוכל טוב, אכלנו הרבה לחם, מרק ואמי אהבה להכין קרטושקה (מאכל תפוחי אדמה). שיחקנו בכדורגל או כדורעף. סיימתי את בית הספר ואחר כך את האוניברסיטה הפוליטכנית. אחרי לימודים באוניברסיטה וקבלת הדיפלומה, לא נדרשתי לשרת בצבא של ברית המועצות.

בשנת 1975 הכרתי את אשתי אירנה באוניברסיטה במהלך הלימודים. יחד עם אשתי ובתי אילנה עלינו ארצה בשנת 1991, הייתי בגיל 41. אני בעל תואר שני במקצוע הנדסת בניינים. אשתי הייתה בעלת תואר שלישי גם במקצוע הנדסת בניינים. לא חשבנו שנמצא מקום עבודה במקצוע שלנו. עבדתי בתור מפקח בבניית קווי ניקוז, מנהל עבודת בנייה בבית חולים בחדרה, מתכנן מערכות כיבוי אש אוטומטיות במים (ספרינקלרים). בסופו של דבר עברתי לעבודה במכון התקנים בתור בודק ראשי של מערכות כיבוי אש בספרינלקרים. בדקתי תכנון והתקנת מערכות בהרבה מבנים, לדוגמא: משרד החוץ, מגדל אביב (78 קומות – להיום המגדל הכי גבוה בארץ), מספר מחסנים עם אחסון בגובה של 20 מטר.

בפעם הראשונה שנפגשתי אם אישתי זה היה באוניברסיטה שלמדנו ביחד. התחלנו להיפגש ולדבר וזיהיתי שהיא מאוד חכמה ושכיף להיות איתה. אחרי כמה שנים, לאחר סיום הלימודים, התחתנו. אחרי שנתיים נולדה לנו בת יחידה במשפחה. לא היו לנו כל כך הרבה אירועים מיוחדים.

יחד עם אישתי חלמנו שיהיה לנו נכד ועכשיו יש לנו שלושה נכדים. עילי בן 11, נעמי ומשי, תאומות בנות 8.

הזוית האישית

סבא סמיון: היה לי כיף להיפגש עם הנכד שלי במסגרת התוכנית ועם הסבים והסבתות של התלמידים האחרים.

עילי הנכד המתעד: אהבתי להיפגש עם סבא שלי וללמוד על ההיסטוריה שלו וסיפור חייו.