מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי הוא רחל ויזן, בת יעקוב וחנה בוחבוט, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי יהב אילטוב, לה סיפרתי את סיפורי.

הוריי עלו מספרד וממרוקו הספרדית. נולדתי בבאר שבע בשנת 1957 וגדלתי בשדרות. למדתי שם בבית ספר יסודי ובתיכון. אני זוכרת שתמיד שיחקנו בשכונה גולות וחמש אבנים. ככה כל היום עושים בהפסקה שטויות וכיף. החווה שהכי זכורה לי משם היא הטיול השנתי, זו חוויה שאין כמותה.

בגיל 20 בערך התחלתי לעבוד בתור מודדת חום בבית חולים. כל השכונה באה למדוד חום אצלי.

את סבא שלך הכרתי בתור לקופת חולים ומשם הכל היסטוריה. אחרי החתונה עברנו לאשדוד והקמנו בית. אני אימא לשלושה ילדים וסבתא לתשעה נכדים מקסימים, אחת אפילו "חדשה מהניילון" אנחנו תמיד חוגגים את החגים ביחד ואת ימי ההולדת, אני זוכרת איך חגגנו פעם עם כל תשעת האחים שלי, היה שמח כל יום.

סבתא וסבא בחתונה של בתם – האימא שלי

היום אני מטפלת בעיקר בסבא שלך, ומפנקת את הנכדים שלי וכמובן מבשלת. לפעמים אני משתעממת אז אני צופה בסדרות טורקיות, אלה הן הסדרות האהובות עליי.

חוויה ביום גשום

אני זוכרת שהיה יום גשום והייתי צריכה לקחת את הילדים מבית הספר והכל היה מלא בשלוליות עד הברכיים. ליד שער הבית ספר הייתה שלולית מאוד עמוקה, השער היה במעין סוג של שיפוע. נכנסתי לתוך המים והתחלתי למשוך החוצה המון ילדים. בשלב הזה לא היה אכפת לי אם אלה הילדים שלי או לא.

יום אחד הייתי צריכה להישאר בקופת החולים מאוחר והילדים היו צריכים לסיים בית ספר. התקשרתי לאחת האמהות שהבנים שלנו חברים ובקשתי ממנה שתעזור לי להוציא אותם מהמסגרות. כאשר סיימתי, מיהרתי לביתה ואיך שנכנסתי היא הודתה לי ולא הבנתי מדוע. ישבנו לקפה והיא הסבירה לי כמה היא אסירת תודה. מסתבר שהוצאתי את ארבעת הילדים שלה באותו היום הגשום ההוא.

המסר שלי לדור הצעיר הוא שרק אהבה, נתינה וכבוד הם הדברים הכי חשובים שיש בעולם הזה.

הזוית האישית

סבתא רחל: היה לי נורא כיף להיזכר ככה בזיכרונות טובים מהעבר ומקווה שיהיה רק טוב לכולם. אני רוצה לאחל לכולם רק בריאות ואהבה.

יהב אילטוב: היה לי ממש כיף לשמוע סיפורים מהחיים של סבתא שלי בדרך כלל היא לא מדברת על החיים שלה בעבר וזה ממש מעניין לשמוע ממנה איך היא פגשה את סבא שלי ואיך היא עבדה פעם.