מאגר סיפורי מורשת

הסיפור על סבתא רבתא רבתא שלי בתיה מקוב, מפי סבתי:

בתיה מקוב, נולדה בביאליסטוק שברוסיה, בשנות הארבעים של המאה ה-18. היו לה עשרה ילדים.

בתיה עלתה מרוסיה לבד עם חמישה ילדים, כשחמשת ילדיה האחרים, שהיו כבר נשואים, נשארו ברוסיה ביחד עם בעלה, שלא רצה לעלות.

הם הגיעו בספינה לנמל יפו לאחר מסע ארוך, שנמשך כיותר מחודש. ראשית, נסעו בכרכרות לים השחור משם לספינת מסחר, ואיתם ארגזים ובהם מצעים, שמיכות, מפות, בדים לוילונות, וציוד רב נוסף.

היא התמקמה ביפו עד שקיבלה את הבית ברחובות, אליו הגיעה בשנת 1890. שם היה לה כרם ענבים, ומטע שקדים כדי לשפר את מצבה הכלכלי.  ביתה היה בין הראשונים שנבנו. אז היו במדינת ישראל כ-30,000 יהודים, רוב חברי אגודת הציונות היו צעירים, והיא הייתה מעל 50, היא עלתה מטעמי ציונות.

משפחתה הייתה אחת המשפחות החקלאיות הראשונות. היא הייתה יזמית במושבה.

היא בנתה טבון לכל המושבה, ופתחה מלון אורחים קטן ללא תשלום, שם היא אירחה אף את בנימין זאב הרצל בשנת 1898 כשביקר במושבה, וגם את הברון רוטשילד שהגיע לביקור ברחובות. היא הייתה המבוגרת במושבה. היא בנתה גם יקב שבו יצרה יין, ומכרה ביפו, לאחר מכן מכרה אותו. היא השפיעה על חיי המושבה. היא יזמה הקמת תלמוד תורה, הייתה בין יוזמי הקמת בית הכנסת הראשון, והייתה שותפה לניסוח חוקת רחובות הראשונה.

בתיה הייתה אישה ייחודית בדורה באומץ שלה, ובמעשים שלה. כל הזמן העזה, ופרצה דרך. היא הייתה חלק מסיפור החלוציות, ובניין הארץ, וסיפורה האישי קשור לסיפורה של הקמת המדינה.

הזוית האישית

היה לי נורא כיף לשמוע את הסיפור שעבר במשפחה