מאגר סיפורי מורשת

שמי עדי גלזר, נולדתי בתאריך 16.02.1953 בעיר יאשי שברומניה.

הורי ילידי רומניה היו בגטו עירוני בעיר יאשי במהלך השואה. בגיל 11 אפריל 1964 עזבנו את יאשי עיר הולדתי עם הורי אחותי שקטנה ממני בארבע שנים, סבתי וסבא משני הצדדים עם אונייה לאיטליה בהפלגה שנמשכה שבועיים. האונייה עגנה בנמל בעיר נאפולי ארבעה ימים. חלק מהזמן העברנו על האונייה במשחקים יחד עם צוות האונייה ובערבים יצאנו אני, אחותי והוריי להסתובב ברחובות וברבעים של העיר. כמובן שמאוד התלהבנו. זו הפעם הראשונה שכולנו יצאנו מגבולות רומניה. כאן גם גילינו שיש ממתק בשם מסטיק.

לאחר מנוחה של שלושה ימים שבהם הסתובבנו ברחובות נאפולי חזרנו לאונייה והפלגנו לארץ ישראל. בארץ ישראל קיבלו אותנו בנמל חיפה רשויות ההגירה ולקחו אותנו ישירות למגורים באשקלון בשכונת עתיקות ג. לאחר כשבעה חודשים עברנו לתל אביב, העיר בה אני מתגורר עד היום. כשעליתי לארץ הייתה לי תקופת הסתגלות עם המנטליות הישראלית שהייתה חדשה עבורי. בילדותי תחביביי היו כדורגל וכדורסל שמלווים אותי עד ליום זה בעבר כשחקן וכיום לצערי כצופה בלבד. בזמני הפנוי בערבים החבר'ה היו נפגשים בבית הנוער, שם היו פעילויות בכל התחומים.

בנעורי סיימתי את ביה"ס הטכני של חייל האוויר בחיפה בתנאי פנימיה, בהמשך התגייסתי ושירתי במשך עשר שנים בחייל האוויר. בשירות הצבאי שירתי בתור חשמלאי מסוקים. בזמן שירותי בצבא בתורנות שישי שבת בבסיס, בשנת 1973 באוקטובר בשעה שתיים נשמעה אזעקה בבסיס. לאחר זמן קצר הבנו שמלחמת יום הכיפורים התחילה ובזמן המלחמה שנמשכה כחודש, תפקידי היה לדאוג לתקינות המסוקים שנחתו ולהבטיח שמסוקים יחזרו כמה שיותר מהר לפעילות. כמובן שנכנסנו למשטר שונה ממה שהיינו רגילים. הופסקו היציאות הביתה מלבד פעמים אחדות. היינו כל היום בטייסת ועבדנו סביב השעון.

במהלך המלחמה נשארנו בבסיס ויצאנו הביתה רק בשישי שבת פעם אחת לזמן קצר למשפחותינו. במלחמת יום הכיפור פגשתי את אשתי אתי, אז תלמידה בביה"ס תיכון, דרך מכתבים שנשלחו לחיילים. בהמשך הכרנו ונישאנו בספטמבר 1976 וכיום יש לי שלושה בנים ושבעה נכדים ונכדות.

לאחר שחרורי משירות קבע בשנת 1981 התחלתי לעבוד באלקטרה כטכנאי מעליות עד ליום זה וכיום אני מנהל מחלקת שירות מעליות, עבודה מאוד מאתגרת ולפעמים גם מסוכנת וסביב השעון.

מסרי לדור הצעיר הוא, שעם דהירת הדור קדימה כדאי מדי פעם לעצור ולהביט אחורה אל הדור הקודם ומה שעבר בחייהם כמקימי מדינת היהודים ושמה ישראל.

הזוית האישית

יהונתן הנכד המתעד: במהלך התכנית למדתי רבות על עברו של סבי ועל מה שעבר בחייו, עבודה זאת נתנה לי הזדמנות להכיר את סבי טוב יותר ולהעריך אותו יותר. בהכנת הסיפור עבדתי עם סבי בביתו, פעמים רבות אני פוגש אותו אך אף פעם לא הייתה לי ההזדמנות לזמן רק אתו וללמוד על עברו, התכנית נתנה לי הזדמנות לעשות בדיוק זאת. לסיכום, במהלך העבודה המשותפת פיתחתי את מערכת היחסים שלי אתו ולמדתי להעריך את מה שחווה בעברו.