מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאל הלפרין משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי ורדה מכל הסיפורים ששמעתי מסבתא החלטנו להעלות שני  סיפורים. אחד מילדותה ובמעבר מגדרה לתל אביב והשני מירושלים ממלחמת ששת הימים בה הייתה סטודנטית באוניברסיטה בירושלים.

מהחולות של גדרה לחולות של תל אביב

אמא שלי-יפה שיינלה איון גמרמן הגיעה מרוסיה לישראל כאשר היא הייתה בת שנתיים יחד עם אימה וארבעת אחיה, בשנת 1914, לפני 103 שנים. הם באו לגור בגדרה שהייתה אז מושבה קטנה והיה בה רק רחוב אחד. מסביבם היו הרבה ערבים שגרו איתם בשכנות טובה, הערבים גידלו הרבה ירקות ופירות ומכרו אותם ליהודים. הם היו מגיעים בסוס ועגלה עמוסים בכל טוב מהתוצרת שלהם והם היו מוכרים אותם. כמובן שלא היה שום כלי רכב אחר אז כדאי להגיע ממקום למקום הם היו משתמשים בסוס ועגלה (או בחמור).

כעבור 6 שנים עברה המשפחה לתל אביב וגרה ברחוב יהודה הלוי. כל חמשת האחים למדו בגימנסיה הרצליה שברחוב הרצל – היום מגדל שלום. ביום הראשון ללימודים הם הגיעו יחפים מפני שככה הם היו רגילים בגדרה. כולם הסתכלו בתימהון וזו הייתה בושה גדולה. שדרות רוטשילד היו מאוד קרובים לביתם, כאשר נשתלו פרחים בשדרה הם מצאו מאוד חן בעיניי סבתא רבתא שלי ואחיה אז הם באו לשדרה וקטפו את הפרחים כי ככה היו רגילים בגדרה וכאשר הגנן ראה זאת הוא מיד כעס עליהם והם לא הבינו מה היה לא בסדר אז הם זרקו את הפרחים ומיד רצו לביתם.

בניין העירייה בגדרה – שיינלה נמצאת בתמונה

מלחמת ששת הימים – ירושלים

אני הייתי במלחמת ששת הימים סטודנטית בירושלים בבית הספר "בצלאל". בירושלים נשמעו הרבה אזעקות והתושבים נצטוו להישאר במקלטים. כשנגמרה המלחמה והכותל היה בידינו, אפשר היה לצאת מהמקלטים. יצאנו לרחובות וברחובות היו שיירות של חיילים עם הטנקים והתושבים זרקו עליהם פרחים וסוכריות. החיילים חזרו מהכותל, והשמחה הייתה מאוד גדולה בכל העיר. לאחר כמה שבועות איחדו את שני חלקי העיר – החדשה והעתיקה. הישראלים נהרו לעיר העתיקה, לכותל ולמקומות הקדושים. הערבים, תושבי העיר העתיקה באו לעיר החדשה והתנפלו על דוכני הגלידה, פשוט היה אפשר לראות את כולם אוכלים גלידה, מבוגרים וילדים. התאריך היה יוני 1967.

הזוית האישית

אריאל: לי היה ממש כיף לעבוד עם סבתא שלי. אני מאוד נהניתי מהסיפורים שהיא סיפרה לי מפני שאלו היו סיפורים שעוד לא הכרתי.