מאגר סיפורי מורשת

סבתי גרה בילדותה ברחוב גורדון ברמת השרון, הם חיו ברחוב קטן וכולם הכירו אחד את השני והעדות היו מגוונות. היה לה בית עצום בגודלו וחצר ענקית בה היה פרי וירק שגידלו. היא ואחיה נהגו לשחק בחוץ במשחקים כגון חמש אבנים, מחבואים וקלאס. הם אהבו לקטוף מן הפירות והירקות שהיו להם בגינה, "הפירות והירקות היו טריים וטעימים וכשרצינו לקטוף היינו צריכים לבקש רשות".

חגים

בית סבתי היה בית דתי והם היו חוגגים את כל החגים. הם חגגו את החגים עם כל המשפחה המורחבת, התאספו יחד לכבוד כל חג, אכלו יחדיו ועשו את מנהגי החג. החג האהוב על סבתי הוא פסח בגלל שיש הכנות לקראת החג, הכל נקי וחדש וקונים בגדים חדשים חגיגיים. לקראת פסח הם היו מכינים הרבה אוכל, היו הרבה אורחים וכל הדודים והדודות היו עושים את החג ביחד. גם בערב החג וגם למחרת בחג היה שולחן ענק וכולם היו קוראים את ההגדה ושרים. סבתא מספרת: "זה היה כיף גדול שכל המשפחה הייתה יחד וכולם היו קוראים את ההגדה יחד".

לימודים

סבתי למדה בבית הספר עוזיאל ממלכתי דתי, הם היו הולכים אל בית הספר ללא ליווי של הורה והיו חוזרים לבד. בבית הספר היו משחקים במשחקים כמו תופסת וקלאס.

לסבתי היו שתי חברות טובות שהיו איתה לאורך כל הדרך והיו שכנות. הן היו חוזרות ביחד הביתה מבית הספר והיו נפגשות לאחר בית הספר. היה לה מחנך שהיה מלמד את רוב המקצועות והיה מורה לאנגלית. לא היה נהוג ללבוש תלבושת אחידה אך היא למדה בבית ספר דתי ולכן הייתה צריכה להתלבש בצורה מכובדת וצנועה. סבתי לא למדה בתיכון, היא למדה רק  שמונה כיתות, כלומר עד כיתה ח'.

הזוית האישית

ליה: נהניתי מאוד לעשות את התיעוד עם סבתי וללמוד על ילדותה ועל עיסוקיה. אני מאחלת לה עוד המון שנים של אושר ואהבה.