מאגר סיפורי מורשת

שמי רפי. נולדתי וגדלתי בירושלים בשכונת שמואל הנביא.

למדתי בבית ספר סוקולוב. בית הספר היסודי היה במרחק של 20-25 דקות הליכה, ולעיתים רחוקות היה אבא נותן לי כסף לאוטובוס בימים גשומים במיוחד או כשהיה לו, אבל תמיד הלכתי לבית הספר ברגל, עובר בין השכונות וכמובן בדרך חזרה באותה דרך. בדרך חזרה הייתי מתעכב בפינות שונות בשכונות. בדרך כלל בימי שישי היינו כמה חברים עוברים ליד המאפיה השכונתית, היינו עוזרים לבעל המאפייה להעמיס את טנדר החלוקה בחלות חמות וטריות ובתמורה היה בעל המאפיה נותן לנו חלה מתוקה לשבת, בדרך הביתה היינו אוכלים מהחלה. מיותר לציין שלא היה נשאר הרבה מהחלה עד שהגענו לבית..

כך הכרתי את הבתים לפני ולפנים, זאת הייתה תקופה יפה מאוד מכיוון שהשכונה שלי הייתה כמו משפחה גדולה, כולם הכירו את כולם והיו מכבדים איש את שכנו, הדלתות היו פתוחות תמיד וכולם אהבו את כולם.

בית הספר התיכון גם הוא היה במרחק גדול מהבית וגם לשם הגעתי רגלית יום יום. את שירותי הצבאי עשיתי בסדנה כאיש טכני ותוך כדי שירות פרצה מלחמת יום הכיפורים. עם פרוץ המלחמה ירדתי לסיני לסייע לכוחות הלוחמים כטכנאי טנקים.

אני יכול לומר על ילדותי שהיא הייתה כיפית: אהבתי את התקופה ולכן אני זוכר הרבה דברים מילדותי כאילו התרחשו היום. תמונות מילדותי אין הרבה, שכן מצלמה הייתה מצרך יקר ומן הסתם הייתה בסדר עדיפויות אחרון. פה ושם חברים צילמו אותנו בהזדמנויות שונות, אבל זה היה שונה מאוד ממה שיש לכם היום.

הזוית האישית

סבא רפי: במסגרת תכנית הקשר הרב דורי הכרתי את סביבת הלימודים של דניאל והתרשמתי עמוקות מההשקעה והרצינות של דניאל וכמובן המורה המלווה.

דניאל הנכד המתעד: למדתי המון על סבא ועל ילדותו המעניינת והכרתי הרבה דברים חדשים, אני רוצה לומר תודה לסבא שהשתתף וגם למורה המובילה תמר שעזרה לאורך כל הדרך.