מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית רג'ואן, שם משפחתי הקודם לפני הנישואין היה דשת. הוריי עלו מעיראק בשנת 1951. בהתחלה הם שהו במעברה בכפר ענא, לאחר כשנתיים עברו לרמת גן.

הוריי הכירו והתאהבו ונישאו בשנת 1954. בשנת 1955 נולדה אחותי הבכורה אירית. בשנת 1957 נולדתי אני. בשנת 1963 נולדה אחותי הצעירה סמדר.

אני זוכרת את ילדותי ברמת גן כילדות שמחה ומאושרת, מוקפת חברים ומשפחה אוהבת. הרחוב בו גרתי היה בלב פרדס תפוזים, הבניין שלנו היה הבניין הראשון ורק לאחר לאחר שנים רבות בנו שם רבי קומות.

בשנות השישים הכל היה שונה מהיום, כמובן שלא היו לנו מסכים, טלוויזיה או אפילו טלפון. לכן את כל שעות הפנאי היינו מבלים בשכונה עם כל הילדים, עד שהאמהות היו קוראות לנו מהמרפסת לעלות הביתה להתקלח ולאכול ארוחת ערב. המשחקים שהיינו משחקים בהם הם: שבע אבנים, קפיצות בחבל, קפיצות בגומי, חמש אבנים ועוד. כמובן שהיינו מטפסים על העצים בפרדס. אני הייתי ילדה מאוד ספורטיבית, הייתי בחוגי התעמלות, ריקוד שרתי במקהלה והופעתי בלהקת מחול של רמת גן.

בבית הספר הייתה משמעת נוקשה מאוד. התחלתי את יום הלימודים עם סדר בוקר. עמדנו בתורים ישרים כמו סרגל ותמיד עשינו אותם תרגולים, ידיים לפנים, לצדדים, למעלה ולמטה, קצת כפיפות וקפיצות. פעם בשבוע היתה נכנסת האחות ובודקת לנו את ניקיון הצפורניים.

בחגים היינו הולכים לבית הכנסת המקומי של העיראקים ואחר כך חוגגים בארוחה לפי המסורת. בימי שישי אחר הצהרים היינו נפגשים בשכונה ורוקדים ריקודי מעגל כמו "בן לוקח בת" ועוד.

שני אירועים משמעותיים אני זוכרת מילדותי. הראשון, מלחמת ששת הימים: כולם היו בהכנות למלחמה בשנת 1967, היינו מכינים שקי חול ושמים נייר דבק על כל החלונות. לאחר המלחמה כולנו היינו באופוריה ונסענו לבקר בכותל ובעיר העתיקה בירושלים.

האירוע השני, שהיה מאוד טראומטי, הוא מלחמת יום הכיפורים שפרצה בעיצומו של יום הכיפורים, זה היה אירוע קשה מאוד.

לסיכום: הייתה לי ילדות שמחה ומאושרת, על אף המלחמות.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר חמ"ד אורי אורבך בפתח תקווה, התשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה סימה דדון.