מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל הדר, נולדתי ב1955, בישראל.

נולדתי כבת בכורה להורי אלונה ושמואל(מוקה) מקלר וגדלתי בנהלל. הייתי ילדה מוזיקלית, וניגנתי בפסנתר מגיל שבע. אהבתי ללמוד והייתי תלמידה חרוצה. למדתי בבית ספר יסודי נהלל, בו למדו גם  אחי: אריק, נתי, וגלעד, אמנון, והילדים שלנו: אבנר ,יעל ,יובל, ויריב.

בילדותי, עזרתי להורי בעבודות המשק: אספתי את הביצים בלול התרנגולות, והכנתי ארגזי קרטון לאריזת אגסים.

היו לי חברות טובות שהוריהן עבדו בבית הספר החקלאי בנהלל, כי גרתי בשכנות לבית הספר החקלאי. אהבתי לשחק בחמש אבנים, בגומי, ובמחניים. השתתפתי בפעולות הנוער ויצאתי לטיולים ולמחנות.

בילדות בכל שבת חורפית, נהגנו לצאת לטייל בהרי שומרון הסמוכים לנהלל. בהרים קטפנו פרחים (שלא היו מוגנים עדיין) ולכל אחד היה זר גדול של כלניות ורקפות בידיים הקטנות.

באותה תקופה, יצאנו לטיולים אלה, כל המשפחה הורים וילדים. כשהתבגרתי יצאנו החברים מהכיתה לטיול ליער המלך ג'ורג' (היער הזה נטע בעצי אורן בשנת 1935 במלאות עשרים וחמש שנים לשלטונו של ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה) יער זה סמוך לבית העלמין של נהלל.

טיפסנו לראש ההר, ומשם החלטנו להתחרות בריצה מלמעלה למטה במורד הגבעה, כמובן שלאחר מספר מטרים כולנו התגלגלנו עד למטה, חבולים ושרוטים מהקוצים והאבנים בהם נתקלנו בריצה המהירה.

כשהייתי בת מצווה פרצה מלחמת ששת הימים בשנת 1967. אבא שלי היה במילואים, ואני זוכרת שכל יום מלכה גולן המחנכת שלי, סימנה במפת ארץ ישראל, את המקומות אליהם הגיע צה"ל.

בסיום כיתה ח' כתבתי את מבחן הסקר, ועברתי ללמוד בבית ספר תיכון בטבעון. כל יום נסעתי באוטובוס עם קבוצת נערים ונערות מנהלל לטבעון,שם הכרתי נוער מהישובים בסביבה.

כשסיימתי את כיתה ט' יצאתי לקורס מדריכים והדרכתי בנהלל. הכנתי כל שבוע פעולה, ויצאנו עם החניכים לטיולים ולמחנות. כשסיימתי כיתה י"ב, פרצה מלחמת יום הכיפורים, וכל החברים בני גילי היו אחראים בתורנות, על הפעלת האזעקה במשרד המושב.

באותה תקופה התחילה החברות שלי עם  אמנון, ובכל ערב הייתי מבקרת את סבתא בתיה( אימא של אמנון ) שנשארה לבד כי סבא עמוס (אבא של אמנון) ואמנון השתתפו במלחמה. אחרי המלחמה, התגייסתי לצבא, בטירונות כל החיילות ארזו מנות קרב כי הרבה חיילים היו עדיין במילואים. אחרי הטירונות המשכתי את השרות הצבאי בחיל האוויר והייתי פקידה בטייסת פנטומים.

כשהשתחררתי מהצבא התחתנתי עם  אמנון, בנינו בית ליד ההורים שלו , אמנון עובד במשק, אני לימדתי בבית ספר העמק המערבי ביפעת, ואחר כך עד גיל פנסיה עבדתי כמזכירה בבית חולים. היום כל הילדים גרים לידינו, ואנחנו נהנים מהנכדים.

הזווית האישית

רוחל'ה: המפגשים הרב דוריים עם דנה נכדתי החמודה, היו הזדמנות לחוויה חד פעמית של מפגשי יום א' של סבתא ונכדה, בכיתה של דנה עם הסבים והסבתות, של חבריה לכיתה. נחשפתי לחוויות הילדות של בני דורי, והתפעלתי מהתעניינות הצעירים מסיפורי המבוגרים. המפגשים תרמו לדנה ולי חוויה של יחד עם העלאת זיכרונות מילדותי שדנה לא הכירה . המפגשים מאוד חשובים לדעתי, לחיזוק תחושת השייכות המשפחתית נהניתי מאוד.

דנה: לי היה מאוד כיף עם סבתא בקשר הרב דורי. למדתי הרבה על סבתא, ועל מה שעשתה בעבר שלה. אני מאוד שמחה שעשיתי את פעילות הקשר הרב דורי, זה מאוד מחבר בינך לבין הקרוב שלך, ואני מאוד נהנתי בפעילות.