מאגר סיפורי מורשת

שמי מאיה בלנדר, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי, חנן בלנדר. סבא חנן נולד בפולין בשנת 1947, בעיר שצ'צין, הוא עלה לישראל בשנת 1950, כשהיה ילד בן שלוש.

סיפורו של סבא חנן

שמי חנן, ואני רוצה לספר לכם את סיפור ילדותי.

נולדתי בפולין, עד גיל שלוש. לאחר מכן עליתי לארץ יחד עם אמי, בשנת 1950. מפולין הגענו לאיטליה ומשם עלינו על האוניה באיטליה לישראל. כשהגענו לארץ לנמל חיפה, בחיפה המתינה לנו אחותה התאומה של אמי שלקחה אותנו לקריית חיים לביתה של סבתי וסבי (ההורים של אמי).

שנה לאחר שעלינו לארץ הגיע אבא שלי מפולין, שהיה מסורב עלייה במשך שנה. גרנו שלוש נפשות בחדר אחד  בבית סבי וסבתי. לאחר שלוש שנים הורי קנו בית בשכונה השייכת ליהוד, שם השכונה הוא: קריית ביאליסטוק. בית שבו שניים וחצי חדרים, וסביבו דונם ורבע אדמה המיועדת למשק חקלאי. מאחר ולהוריי לא היה ידע בחקלאות ובמשק החי, אבי עבד כשכיר בתל אביב.

בתקופה זו, המצב הכלכלי בארץ ישראל היה קשה מאוד והיה מחסור במזון, ובמוצרי יסוד. תקופה זו נקראה גם תקופת הצנע. בשנת 1953, מיד לאחר שעברנו לקריית ביאליסטוק נולד אחי הקטן אבי. אמי התחילה לעבוד בחולון, הזמנים היו קשים אך שמחים. בתקופתי היינו בונים לבד את משחקינו עם חפצים שהיינו מוצאים ברחוב.

בהיותי בן 10 אני ומשפחתי עברנו לעיר חולון בעקבות עבודתם של הוריי. שם למדתי בבית הספר היסודי א.ד גורדון בחולון. בסיום בית הספר היסודי הכרתי את חברי הילדות שלי, שנשארו חבריי גם בהיותינו בוגרים. משם עברתי לבית ספר הולץ במגמת מכונאות מטוסים את דרכי לבית הספר בתל אביב הייתי עושה כל יום באופניים.

השירות הצבאי

לאחר שסיימתי את התיכון, בגיל 17 ו- 9 חודשים התגייסתי לצה"ל. הייתי בטירונות קרבית, שנמשכה במשך שישה חודשים. בטירונות היו פלוגות מעורבות של יהודים ודרוזים. הטירונות הייתה קשה מאוד, אך חוויתית כשאת רוב תקופת הטירונות עברנו באימוני שדה, כושר ומיומנויות לחימה. לאחר הטירונות, עברתי הכשרות מקצועיות שונות בחיל החימוש, הכשירו אותי להיות חמ"ש צריח בשריון. בשירותי הצבאי שירתתי מספר חודשים בג'וליס  ומשם נשלחתי לצאלים.

בזמן שירותי הצבאי, הכרתי המון חברים ואנשים חדשים שהקשרים איתם נמשכו גם לאחר השירות הצבאי. שאם לא הייתי מתגייס לא הייתי פוגש. השתחררתי מהשירות הסדיר בחודש אפריל בשנת 1967. לא הספקתי עדיין לחוות את החיים האזרחיים, כחודשיים לאחר השחרור פרצה מלחמת ששת הימים וגויסתי למילואים לתקופת המלחמה. לא השתתפתי בה באופן פעיל.

ספורט אקסטרים

חודשים מספר לאחר מכן, הלכתי ללמוד הנדסת מכונות. בטכניקום בעיר גבעתיים. תוך כדי הלימודים התחלתי לעבוד בחברת טלרד בלוד. במהלך השנים הראשונות באזרחות הלכתי לקורס צלילה והוצאתי רשיון של צוללן עד לעומק של 30 מטר. בנוסף הוצאתי רשיון להשטת מפרשית לאורך של שישה מטרים. קניתי ציוד צלילה הכולל: חליפת צלילה, בלוני צלילה, שעונים, רובה תת מימי ועוד… בסופי השבוע הייתי נוסע עם חברי ועם הציוד לצלול ולשוט בכל מיני מקומות כגון: אילת וסיני.

משפחתי

אני וחברי בילינו המון במסיבות פרטיות, מועדונים, סרטים וטיולים שבהם "חרשנו" את הארץ לאורכה ולרוחבה ברגל וברכב, כולל לינות בשטח, באוהלים ועוד…  במהלך הבילויים הכרתי את צילה, ובשנת 1971 התחתנו ונולדו לנו שתי בנות, עינת ואפרת המדהימות. גרנו בעיר בת ים עד שצילה ואני נפרדנו בשנת 1976.

חזרה לשנת 1973, זו השנה בה פרצה מלחמת יום הכיפורים. באותו היום גויסתי למילואים יחד עם חבריי לגדוד השיריון תחת פיקודושל אסף יגורי שנפל בהמשך המלחמה בשבי המצרי. כבר באותו הלילה ירדנו לסיני לקרבות הבלימה של הכוחות המצריים. במהלך הקרבות הקשים, איבדתי המון חברים ואני עצמי נפצעתי. אני עפתי מהטנק שלי ביום השנים עשר למלחמה באזור גשר הפירדאן ופינו אותי לבית חולים שדה, בהמשך הטיסו אותי יחד עם כל הפצועים לשדה התעופה בן גוריון ומשם פינו אותי לבית החולים מאיר בכפר סבא.

בתחילת שנת 1978 הכרתי את מיקי המדהימה וסתוונית והקמנו שוב משפחה. ולאחר מספר חודשים התחתנו. גרנו מספר שנים בחולון במהלך השנים נולדו לנו עוד שלושה בנים: לירן, עידו וגיא. כל הילדים חונכו לאהבת הארץ והאדם חברים בתנועות נוער, פעילים למען החברה. לאחר הרבה שנים שעבדתי ב"תדיראן" בתפקידים שונים, פרשתי והפכתי לסוכן ביטוח עצמאי. אשתי מיקי החלה לעבוד איתי, הצלחנו מאוד בעבודתינו ועברנו לגור בראשון לציון.

במהלך השנים הבילוי השבועי שלנו היה טיולים בארץ ונסענו להמון טיולים ברחבי העולם. ספגנו המון חוויות בעולם ולמדנו על עמים אחרים. השתדלנו לטייל במקומות שניתן לחוות מקרוב את המדינה והאזרחים שביקרנו בהם. עכשיו המשפחה התרחבה. ויש לנו נכדים ואנחנו תקווה שגם הם ימשיכו בדרכינו.

הזוית האישית

מאיה בלנדר: אני מאוד נהנתי מהתכנית והיה לי כיף ללמוד על סבי ועל משפחתי ושורשי.