מאגר סיפורי מורשת

שמי ציונה מדמוני, נולדתי בשנת 1948 בכוולאן שבתחמן. להורים שלי קוראים טורקי וסאלם חג'בי. יש לי שישה אחים, שלושה אחים, זכריה(ז"ל), דוד ושמואל, ושלוש אחיות, רבקה, אדל ובתיה. עליתי לישראל בגיל שנתיים, בשנת 1950.

הביאו אותנו בהתחלה למעברת צמח, ואחרי כארבע שנים, הסוכנות היהודית שכנעה את המשפחות שלנו לעבור ולהקים ישוב קבע חדש בנגב. כך הקמנו את מושב יכיני.

בתקופת בית הספר, הייתי חוזרת אחרי יום הלימודים, עובדת בניקוי הבית או בשדות. הייתי קוטפת, עודרת ומדללת בשדה.

למדתי עד סוף כיתה ח דבר שהיה מקובל פעם, ואחר כך סיימתי את לימודי והמשכתי לעבוד.

יוסף  ז"ל, בעלי, היה בן המושב ממשפחה אחרת, והכרנו בגיל הנעורים במושב.

לא עשיתי צבא כמו כול הבנות במושב שלי, כי היינו דתיות.

התחתנתי בגיל  19 עם יוסף ז"ל, בעלי, קבלנו שטח והקמנו בו בית ורפת. יש לי 7 ילדים, שתי בנות, ענת וטלי וחמישה בנים, גדי, אהוד, אביגדור, ינון ויניב. הילדים שלי התחתנו כולם, ויש לי נכדים ונינים ואת כולם אני אוהבת.

הזוית האישית

יעל: אני בקשר עם סבתא ואני מבינה תימנית כי סבתא מדברת בתימנית. רק שאני לא רוצה שיבינו מה אני אומרת אני מדברת בתימנית.