מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים, עליתי לארץ בשנת 1951 ושמו אותי ואת משפחתי במחנה עולים בחיפה, אחרי מספר חודשים גרנו בצריף במקום שנקרא "שער עלייה" הנמצא בחיפה. גרנו שם שנתיים וחצי, אבא שלי עבד במחנה צבאי שנקרא "מחנה דוד". אבא שלי היה אזרח עובד צה"ל. אבא שלי גידל בגינה שלנו פרחים ואימא שלי מכרה אותם לאנשים שעלו לבית העלמין.

גרנו שם שנתיים וחצי ומשם עברנו למושב זרחיה ליד רחובות שם קיבלנו בית ואדמה, ההורים שלי גידלו אבטיח ונהגו לשתול כל מיני ירקות. אני זוכרת שהיו לנו תרנגולות, ושני כבשים, אבל בכל זאת התנאים היו קשים. היו עקרבים ונחשים איפה שגרנו ואימא שלי התקשתה להסתגל למקום. שם גרנו שנתיים, אימא שלי רצתה לחזור חזרה לצרפת אך אבא שלי התנגד. בסופו של דבר הם הגיעו ל"מעברת נפוליאון", שם גרנו חמש שנים. הכניסו אותי לגן, אני זוכרת שהייתה לי גננת שלא דיברה הרבה, היא הייתה מאוד שקטה. בגן שיחקנו בעיקר משחקי רצפה כמו קלאס וחמש אבנים, היו לי חוויות טובות מהגן, בפורים הגן שלי התחפש ואני התחפשתי למלכת אסתר, התרגשתי להראות לחברים שלי את התחפושת היה כיף מאוד.

אני בפורים

היו לי הרבה חברים וחברות ואני זוכרת שלגננת שלי קראו שולי. כשהיינו במעברת נפוליאון אבא שלי קיבל עבודה לנהל בקרן קיימת בישראל. בכיתות א'-ג' למדתי בבית ספר רמב"ם, אני זוכרת שהיו שם חממות של ירקות ונתנו לילדים לטפל בחממות. אהבתי מאוד את שיעורי ספורט, תמיד הייתי ראשונה. אני בעיקר זוכרת שלא אהבתי את שיעורי תורה: המורה היה מאוד לא נחמד והוא היה צועק על הילדים. כשעליתי לכיתה ה' קנינו בית ושם למדתי בבית ספר "ביאליק". הכרתי חברות שעד היום אני חברה שלהן. המצרכים הבסיסיים שקיבלנו בסכום סמלי לא הספיקו ואבא שלי הצטרך לקנות מהשוק השחור שהיה בחיפה. אז הממתק שלנו היה לחם שטבול בשמן וחמאה. אהבתי את זה, המצב הכלכלי הדרדר. בפורים הגן שלי התחפש ואני התחפשתי למלכת אסתר, התרגשתי להראות לחברים שלי את התחפושת, היה כיף מאוד.

סיפור האהבה שלי ושל רפי

אני הייתי בשנת אבל על אבא שלי שנהרג בתאונת דרכים ואני זוכרת שישבתי במספרה של שכנה שהייתה גרה מולנו. שתינו קפה, הייתה שם עובדת שהייתה עולה חדשה מצרפת, היא הייתה אחות של רפי. רפי בא ועמד בדלת כדי לקחת את אחותו הביתה. באותה שנייה שהוא נכנס הסתכלנו אחד על השנייה והוא חייך אליי חיוך מקסים. כשהוא הלך שאלתי את השכנה שלי מי זה החתיך הזה. בערב שכנתי (אותה שכנה) שאלה אותי אם אני רוצה לבוא לארוחת ערב עם חברים שלה. עניתי לה שלא, אבל היא הצליחה לשכנע אותי. אחרי מספר דקות רפי ואחותו נכנסו, הייתי נרגשת ואני זוכרת שהוא לא הפסיק להסתכל עליי. למרות שהוא דיבר רק צרפתית, הוא היה משהו מיוחד. מסתבר שהוא בא בתור תייר לשבועיים שבא לבקר את המשפחה, רפי שאל אותי אם אני יכולה להיות מדריכת הטיולים שלו ועניתי שכן. קבענו למחרת בבוקר לנסוע לירושלים ובמשך שבועיים בילינו כל יום במקום אחר. כשהגיע הזמן שלו לחזור לצרפת, הוא חזר לשם. הוא התאהב בי, הוא היה מתקשר אליי כל הזמן, כל הזמן דיברנו. בגלל שהוא היה מדבר בצרפתית ואני לא, אז אימא שלי ישבה לידי עם הטלפון ואמרה לי מה להגיד בצרפתית. רפי הפתיע אותי ואמר שהוא עולה לארץ כעולה חדש והוא הגיע כעבור שלושה חודשים באונייה ואז בילינו ביחד המון ונהפכנו לזוג, ואז זה הגיע: הוא הציע לי נישואים, ואני כמובן הסכמתי. התחתנו שלושה חודשים אחרי שהוא הגיע לארץ והייתה ביננו אהבה מאוד גדולה, היינו מאושרים.

הזוית האישית

סבתא ממה: היה לי כיף וחשוב לספר לך על חיי, אני שמחה שאת מכירה את סיפור חיי יותר לעומק.

אמה הנכדה: היה לי מרתק לשמוע על העבר של ממה שלי, אני שמחה שזכיתי בזכות הזאת.