מאגר סיפורי מורשת

שמי שליו קדוסי, השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי, יעל תיעדנו את הסיפור המשפחתי שלנו.

סבתא יעל מספרת:

בן גוריון הגיע לתימן וביקש מכל היהודים לעלות לישראל. הוריי עלו לארץ מתימן בשנת 1948 וגרו במעברות. נולדתי בבית חולים קפלן שברחובות בתאריך 6.8.1954. אחי הבכור חיים נתן לי את השם יעל על שמה של מכי"ת שהייתה לו בצבא. גדלתי בבית מסורתי, שמונה אחים ואני הקטנה מבין הבנות. אבי היה חזן בבית הכנסת ואמי הייתה עקרת בית. גדלתי בשכונת שיכון המזרח בראשון לציון בבית פרטי עם חמישה חדרים. אבי היה עובד עירייה בתור גנן ואמי הייתה עובדת במשק בית. המצב הכלכלי שלנו היה טוב.

למדנו בבית הספר "רמז" בשיכון המזרח. בבית הספר שיחקנו קלאס ודילגית וגם מחבואים, משחקי כדור, תופסת, שלוש מקלות. אחיי היו משחקים בגוגואים, כדורגל וגולות והיינו אוכלים במסעדה בבית הספר. כל יום שישי היינו אוכלים מרק תימני ובשבת בבוקר חמין, ג'חנון וקובנה.

אני לא אשכח איך אני וכל משפחתי הלכנו למצעד הראשון בתל אביב בשנת 1962 כשהייתי בת שבע.

כנערה למדתי בתיכון "גינדי"  קידוד תכנית, הנדסה וטכניקות למקצוע בבית ספר מקצועי מכתה ט' עד י'. בכיתה י"א בית הספר נסגר והתחלתי לעבוד בבנק לחקלאות. כשהייתי בת 16 למדתי קלדנות ועבדתי בבנק וגם במשלוחים. בשעות הפנאי הייתי בלהקת "שובבי ציון" השייכת לבני הנוער והיינו מופיעים בפני חיילים ובבתי ספר.

סבתא מחופשת ליפנית

סבתא מימין עם אמה ואחותה

בגיל 18 התגייסתי לצבא ושרתתי בהתנדבות בקיבוץ כיסופים בבתי ילדים. בזמן שירותי הצבאי אמי נפטרה ממחלה והיה מאוד קשה להסתדר בלי אימא. נאלצתי לחזור לעבוד בבנק לחקלאות ועבדתי שם במשך שבע שנים. כמוני כל אחיי כבר עבדו כדי לפרנס את המשפחה.

סבתא בעת שירותה הצבאי

בעת השירות הצבאי

אחרי הצבא הייתי הולכת למועדון חברים בשיכון "המזרח". שם היו מתאספים צעירים פעמיים בשבוע ורוקדים ריקודי עם. היינו מבלים שם עם צעירים וצעירות בחגים, במסיבות פורים וחנוכה. שם הכרתי את בעלי, יצאנו שנה ביחד ולאחר שנה נישאנו. הבאנו לעולם שלושה בנים: משה, עידן ויוני. כיום יש לנו ברוך ה', שמונה נכדים שיהיו בריאים. שליו הוא הנכד הראשון שלנו והשנה הוא יחגוג בר מצווה. עבדתי בבית ספר "עין הקורא" במשך 31 כסייעת ובגיל 67 פרשתי. כיום אני אוהבת לטייל, ללכת לחוגים ולטפל בנכדים שלי.

 ביום נישואינו

ביום החתונה

ספר שירים וסיפורים של רבי שלום שבזי

ספר שירים וסיפורים של רבי שלום שבזי.רציתי לספר על ספר שירים וסיפורים של רבי שלום שבזי. את הספר הזה הביא אבא שלי יפת לוי בדפים כל הדרך מתימן, ובשנת תשי"ג הדפיסו וכרכו אותו בירושלים. הספר הזה שימש ועדיין משמש לחפלות שהיו עושים התימנים מסביב לשולחן עם כל מני מטעמים ושירים מתוך הדיוואן, שזה ספר שירים של הרב שלום שבזי. את השירים שלו שרו גם בחתונות, בבר מצוות ובכל מיני אירועים. ספר השירים הועבר מדור לדור במשפחתי. הוא היה של אבא של אבי והוא הועבר לאבא שלי. כיום, הספר הזה נמצא אצל אח שלי שלמה ותמיד כשיש אירועים משפחתיים הוא מביא את הספר.

חפץ נוסף שעבר מדור לדור היתה חנוכיה שאימא של בעלי – שמחה קדוסי, קנתה בירושלים אחרי מלחמת ששת הימים. החנוכיה הזאת עברה שלושה דורות – מאמא שלו לבעלי, יעקב קדוסי והיום היא אצל בננו יוני.

הזוית האישית

סבתא יעל: שמחתי והתרגשתי לשתף את שליו הנכד הראשון לי בסיפור חיי ומשפחתי.

שליו: שמחתי לשמוע את הסיפור ולהכיר דברים חדשים על המשפחה של סבתא שלי.