מאגר סיפורי מורשת

שמי גלילה סיקסיק, אני ילידת ירושלים ונולדתי בבית החולים הר הצופים. גדלתי בשכונת זכרון יוסף בירושלים, קרוב לשוק מחנה יהודה, כמובן עם הורים, אחים ואחיות. למדתי בבית ספר ממלכתי דתי שנקרא בר אילן.

אימא שלי נולדה בארץ ואבא שלי נולד בעיראק. הוא הגיע לארץ בשנת 1920. הם עברו קשיים מאוד גדולים, ממש אחרי שהטורקים עזבו את הארץ נכנסו האנגלים ושלטו במדינה, הוריי איכשהו גידלו משפחה עם כל הקשיים והעוני שהיה. אבל אני כילדה זוכרת את הבית כבית מצוין שלא חסר בו כלום, אבא שלי עבד בבניין ואימא שלי כעקרת בית.

היו לי שמונה אחים ואחיות וכמובן שהייתי קשורה לאחים שלי כי הייתי הקטנה בבית. המשחקים שלנו היו בעיקר ברחוב – אם זה היה כדור, קפיצות חמור, חבל, גולות, עג'ואים, וכמובן החברות של השכונה ובית ספר.

חברתי הטובה ביותר הייתה ילדה בשם שושנה, הסתדרנו מאוד יפה בינינו, הלכנו לכל מקום ביחד, היא הייתה ילדה מקסימה וטובה ולכן התחברתי אליה. בית הספר שלמדתי בו היה ממלכתי דתי. למדנו על מסורות ישראל וכמובן גם את שאר המקצועות הרגילים. הייתה לי מורה בשם שושנה צביאלי והיא הייתה נהדרת בהוראה. היא לימדה אותנו המון שירים ועובדה שאני זוכרת אותה לטובה.

בזמנו הוריי התנגדו לשירות הצבאי בגלל היותם דתיים מאוד, חוץ מזה שהתחתנתי בגיל 17. עבדתי כמטפלת בילדים במעונות יום, נורא אהבתי ילדים. חווית היו רבות, ולא זכורה לי חוייה אחת מיוחדת.

את בעלי הכרתי ביציאה לבילוי, היינו במסיבת ריקודים עם חברים ושם הכרנו: הסתכלנו אחד על אחד השניה והתאהבנו. אחריי 60 שנות נישואין עדיין אנחנו מסתכלים אחד על אחד השניה ואוהבים. אחריי החתונה נולדו לנו ברוך השם שלושה בנים ושלוש בנות. מהשישה נולדו ברוך השם 17 נכדים ובלי עין הרע שבעה נינים.

אירוע מיוחד שאני זוכרת הוא יום הולדת 60 שלי, הלכנו כל המשפחה לחגוג לי בצימר והיה ממש מהנה. אחרי הכל אנחנו משפחה מאושרת וחמה. כל הילדים הנכדים והנינים מחונכים ומשכילים.

התחביבים שלי הם קריאה, טיולים, לבשל לאפות ולטפל בכל הנכדים. הקורונה עברה אצלנו בסדר, ברוך השם התחסנו ועברנו את זה בטוב, רק שהיה נורא קשה לא לראות את הילדים והנכדים ובכל זאת עברנו, אני נשארתי אופטימית והכל יהיה טוב.

אני תמיד חושבת טוב – ואז בטוח יהיה טוב.

הזוית האישית

מאיה הנכדה המתעדת: נהנינו מאוד ביחד לעשות את התיעוד של סבתא. בדרך כלל אני מאוד קרובה אל סבתא שלי גם לולא התכנית, אבל אני מאוד נהניתי לשמוע דברים מהעבר של סבתא שלי וללמוד עליה עוד.