מאגר סיפורי מורשת

שמי אילנה שמוקלר, הורי, חנה ויונה, מפולין. הם הגיעו לארגנטינה בערך בין השנים: 1935-1937.

אמי חנה נישאה ליונה בפולין והם התחתנו לפני ירידתם מהאונייה מבלי להכיר אחד את השנייה. אני נולדתי בארגנטינה, בבואנוס איירס בשנת 1947. ושם עברה עלי ילדותי.

רפאל מספר על סבתא אילנה

"תקופת הבגרות הראשונה, היות ואילנה למדה בבית ספר עברי בארגנטינה, והצטיינה כתלמידה מוכשרת להוראה. היא המשיכה לימודים יהודים על תיכונים וקיבלה בגיל צעיר מאוד (17) עבודה בתור מורה לעברית. באותו זמן סיימה את התיכון הממשלתי ונכנסה לאוניברסיטה ללמוד פדגוגיה.

סבתא אילנה בחרה במקצוע הוראה ועבדה בו כל שנות חייה, בבתי ספר יהודים בארגנטינה ובברזיל. יש לה ניסיון בכל תפקיד בית ספר וגם בהכשרת מורים וניהול בתי ספר.

העלייה לישראל בשנת 2013

היות וסבתא לאילנה ולסבא היו כבר שתיים משלוש בנותיהם שגרו כבר בישראל ורוב הנכדים  שלהם היו בארץ, ברגע שסבתא אילנה  התאלמנה, היא החליטה לעלות לישראל. היא חשבה שהיא יכולה להמשיך עם הקריירה שלה גם בשפה העברית בישראל.

בתחילת שנת 2013 היא נחתה בנתב״ג עם שתי מזוודות ושלוש שפות שלמות בראש: פורטוגזית, ספרדית ועברית. מפה לאוזן הצליחה אילנה ללמד עולים חדשים וישראלים. אילנה ממשיכה כל השנים האלה לעבוד, ומצליחה לפרנס את הבית שלה ללא עזרה.

בשנים האחרונות, סבתא אילנה סובלת ממחלה באגן הירכיים, והיא עברה מספר ניתוחים והתאוששה בצורה נפלאה, בזכות התעמלות במים. היא מתעמלת שש פעמים בשבוע בבריכה על יד הבית שלה והולכת בצורה מושלמת ללא עזרים.

הדבר שסבתא אילנה הכי אוהבת זו העבודה שלה. היא ממשיכה לעבוד כל הזמן על אף שהיא פנסיונרית. בין מעט הדברים שסבתא אילנה הביאה איתה לארץ נמצאים דברי קידוש וציוד לפסח.

סבתא אוהבת לספר לנכדים את סיפורי החיים שלה ושל המשפחה בארוחות שבת מסביב לשולחן. ויש לה גם מוסר השכל  חשוב: "אם תרצה ותעשה בעקביות, אתה תצליח!"

הזוית האישית

סבתא אילנה: נהנתי לספר לנכדי רפאל את קורות חיי משפחתי.

רפאל: היה לי כיף עם סבתא לשמוע את סיפור חייה.