מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בירושלים. לסבי וסבתי היו שמונה ילדים. הבית היה בית דתי. בגיל חצי שנה הוריי עברו לגור בתל אביב בבית שבנה סבי גרשון .זה אחד מבתיה

הראשונים של תל אביב שנמצא עד היום ליד שדרת רוטשילד הראשונה ותחילת נווה צדק.

בשנות ילדותי הראשונות ביליתי הרבה בירושלים בבית סבי וסבתי. אני זוכרת את קדושת השבת בירושלים את הסוכות שהיו כמעט בכל הבתים במרפסות ואת החיכוכים שהיו בין החרדים לחילונים.

בשנות ילדותי הראשונות בתל אביב אני זוכרת את התקופה של לפני מלחמת השחרור שנאלצנו לעזוב את ביתנו ולעבור לגור אצל הסבא והסבתא בתל אביב היות ואצלנו הדירה נפגעה מהיריות שהגיעו מכיוון יפו. את חג הפסח התכוונו לחגוג אצל סבתי אך באמצע ליל הסדר דפקו בדלת חיילים ואמרו לנו שאנחנו חייבים לעזוב מיד את הבית ולעבור למקום בטוח יותר הפסקנו את הסדר ועברנו לקרובי משפחה שגרו בתל אביב.

אחת "החוויות" שחוויתי לפני כעשרים וארבע שנה הייתה נסיעתי לפולין. במסגרת פעולותיי והתנדבותי בוויצו תל אביב השתתפתי בנסיעה לפולין שנקראה "משואה לתקומה". במשלחת זו השתתפו שלוש מאות נשים צעירות מכל סניפי וויצו בעולם. עברנו בנסיעה זו סיורים מרגשים במחנות בוורשה, קראקוב, טרבלינקה, ובירקנאו. נסיעה זו השאירה בי את חותמה לכל חיי היות ואני ילידת הארץ דור שמיני למייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי למזלי משפחתי חיה בארץ ולכן לא נחשפתי למאורעות השואה והשלכותיה.

המשכתי בהתנדבותי בוויצו והגעתי לתפקיד יו"ר איסוף כספים תל אביב נהניתי מאוד משנים אלו שהיו שנים של עשייה למען הזולת והרגשתי שיותר ממה שאני נותנת אני מקבלת.

בעלי אורי התקדם מאוד בעבודתו והגיע לתפקיד הבכיר ביותר בחברה שבה הוא עבד והוא היה מנכ"ל חברת אלקו ולכן אני נאלצתי להיות יותר אחראית בגידול שלושת ילדי. חינכנו אותם לאהבת הארץ והאדם והיום אני יכולה לאמר שהם גורמים לי נחת ואושר רב. הם נשואים ובעלי משפחות וילדיהם שהם נכדי ממשיכים את החינוך לערכים שהנחלנו להם. נכדי הבכור סיים בשנה זו את שירותו הצבאי ובקרוב יתחיל נכדי השני את שירותו הם מתגייסים עם מוטיבציה רבה לשרת ביחידות מובחרות.

אני מאחלת לעצמי ולבעלי שנזכה להמשיך ולראות בהתפתחותם של ילדי ונכדי ובהישגיהם.

ושנחייה כולנו במדינת ישראל שתמשיך לשגשג ותחיה בשלום עם שכנותיה.