מאגר סיפורי מורשת

אנחנו, לירון בורוכוב ודניאל דדון, משתתפים השנה בתכנית הקשר הרב דורי במיזם תיעוד יקירי העיר חולון, מתעדים את סיפורו של סמי שמואלי ומעלים את סיפורו של מאגר המורשת של התכנית. וכך סיפר לנו סמי:

עלייה לישראל

בשנת 1940 נולדתי בעיראק. יש לי משפחה גדולה. אני הבכור מבין שבעה אחים. הייתה לנו משפחה אמידה, אך בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 היהודים בעיראק פחדו מהמוסלמים. היו הרבה פיגועים בבגדאד הבירה. יום אחד הודיעו לנו שישראל עשתה הסכם עם עיראק ויהודים יכולים לעלות לישראל.

ב-1951, כשהייתי בן אחד-עשרה. עזבנו את עיראק. השארנו את הרכוש מאחור. עלינו עם מה שהיה עלינו, הבגדים. שמחנו שנוכל סוף סוף לחיות ללא פחד, במדינת ישראל. אך זה לא היה פשוט. בהתחלה גרנו במעברות שונות בעתלית ובהמשך בירושלים. זו הייתה תקופה המכונה תקופת "הצנע". קיבלנו אוכל דרך תלושים. אבא עבד קשה, סיקל אבנים ורק אחר כך עבד במקצוע שלו, כצורף. ובהמשך עברנו לגור ביפו. בשנת 1969 התחתנתי עם אלישבע. יש לנו שלושה ילדים: גלית, אופיר וירון.

הזיקה לחולון

עברתי לחולון בשנת 1975. חולון בשבילי היא כמו בית, משום שהמשפחה שלי נמצאת פה. החברים שלי נמצאים פה. במשך שנים אני גר בעיר ופועל בה. אני מרגיש שחולון היא הבית שלי.

בין תעסוקה לנתינה

בגיל שמונה עשרה התחלתי לעבוד במחקר של חרקים ב"אגף להגנת הצומח" שבמשרד החקלאות. במקביל עבדתי בהנהלת חשבונות ואחר כך הוסמכתי להיות רואה חשבון. ראיית חשבון קשורה להשקעות וכספים. עד היום היכן שאני מתנדב אני מייעץ לאנשים איך להשקיע, איך לנהל את הכסף, איך לבטח ועוד. במשך שנים עסקתי בהתנדבויות שונות. את הפעילות ההתנדבותית שלי התחלתי בסביבות גיל שלושים. מבין היוזמות הראשונות שלי הייתה מתן פיקדון לחיילים משוחררים. כשהחיילים משתחררים מהצבא הם צריכים עזרה להשתלב בחברה. בנוסף – ייסוד של מט"י (מרכז טיפוח יזמות) חולון, שמסייע ליזמים שונים. גם שימשתי כדירקטור בחברה הכלכלית לפיתוח חולון, ודירקטור בחברת "מוסדות חינוך" של עיריית חולון שמטפלת בנושא של סייעות וגננות.

ב-2003 קיבלתי את "מגן ראש העיר חולון למתנדב המצטיין". בהמשך זכיתי להוקרה נוספת. מרגש לקבל הוקרה ציבורית על המעשים. זו הרגשה מאוד נעימה בשבילי.

השראה גופנית ופילוסופית

אני אוהב לרוץ למרחקים, ריצות בין ארבעה לעשרה קילומטרים. בנוסף אני מרבה לשחק שש-בש וללכת עם המשפחה לשוט בסירת מפרש. אני גם אוהב לקרוא ולכתוב ספרים. תמיד התעניינתי בפילוסופיה. בהשראת אריסטו ואחרים כתבתי את הספר "תורת הדרך האמצעית". הכתיבה נמשכה ארבע שנים: שנתיים עסקתי במחקר ובמשך שנתיים כתבתי. הדרך האמצעית זו הדרך הנכונה לנהל את חיינו, את עולמנו. לאחר סקירה של מקורות הדרך האמצעית בתרבויות שונות מוצגים מקורותיה ביהדות. צריך למצוא את האושר, לשאוף לחיים מאושרים, בלי אלימות. והדרך האמצעית תוביל אותנו אל האושר.

מסר לדור העתיד: תמיד ללכת לפי דרך האמצע…

סמי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

סמי: שמחתי לפגוש ולהכיר את התלמידים. לכו תמיד לפי דרך האמצע.

דניאל: הסיפור נתן לי השראה לחיים מכיוון שסמי עלה לארץ רק עם בגדים והוא ומשפחתו בנו את עצמם מהיסוד.

לירון: סמי הוא אדם מעניין ומרתק. אפשר ללמוד ממנו בהרבה נושאים לחיים.