מאגר סיפורי מורשת

שמי שלום, נולדתי בכפר במרוקו ושמו טלוואת למשפחה בעלת שבעה אחים. כשהייתי בן 4 עלינו באנייה לארץ ישראל. הגענו למושב גדיש שבחבל התענ"ך ליד עפולה. מיד לאחר מכן התחלתי ללכת לגן. שם למדתי עברית מהילדים. כשעליתי לכתה א' למדנו בצורה מסודרת את שפה.

התגעגעתי לכל מי שהכרתי ולמקום שגדלתי בו. היה קשה להיות רחוק מחברי ילדותי, אך אני בעיקר זוכר את ילדותי בארץ ישראל. ילדות טובה במושב בו אהבתי מאוד, כמו כל הילדים, לשחק כדורגל, מחבואים ותופסת. התגייסתי לצה"ל ושירתי במחנה אליקים. עברתי את מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. כשנגמרה המלחמה התחילו לעבוד במושב, שהיה קרוב לגבול עם ירדן, פועלים ערבים. המשכנו להרגיש את המתח כל הזמן. עבדתי בתנובה הרבה שנים, בתעשיית הגבינות, ומאוד אהבתי את עבודתי שם. את שולה, אשתי ז"ל, הכרתי בעבודה בתנובה. התחתנו בשנת 1973 ונולדו לנו ארבעה בנים: אבי, יאיר, אסף, ושי. יש לי 11 נכדים: טוהר, יניב, עמית, נועם, שילת, אליה, יגל, נועה, דוד, יניר, ואודיה.

כל ילדי גרים בארץ ישראל. שולה אשתי נפטרה בשנת 1999.

אני, שולה אשתי ז"ל, ובני יאיר

אבי נפטר לפני 13 שנה ואמי נפטרה לפני כ-10 שנים.

לפני 16 שנים הכרתי את יעל, אשתי הנוכחית. התחתנו בשנת 2003, עזבתי את המושב ועברתי לגור בעפולה. יצאתי לגמלאות ואני ממלא ומעשיר את זמני עם נכדיי וילדיי. אני איש שומר מצוות ומקפיד להתפלל בבוקר, בצהריים ובערב. אני אוהב את החגים מאוד, במיוחד את פסח, פורים, ראש השנה וחנוכה. כל חג והמיוחד שבו. ליל הסדר, קריאת מגילה, תפילות ראש השנה והקניות לחגים עושים לי טוב. אני מאוד משפחתי ואוהב להיות עם ילדיי ונכדיי בחגים. אנחנו עורכים סעודות משותפות ומטיילים ביחד.

האירוע שהשאיר בי חותם הוא חתונות ילדיי.

הייתי רוצה להעשיר את הזיכרון ואת הידע בטכנולוגית המחשבים והפלאפונים.

בחגיגת בר המצווה של נכדי יניב

הזוית האישית

סבא שלום: היה מעניין מאוד ומרגש להיות עם נכדתי טוהר. התקרבנו מאוד זה לזו והכרנו אחד את השנייה טוב יותר.

הנכדה טוהר: חוויה שלא אשכח לעולם, היא קירבה אותי ואת סבא וגילתה לי המון דברים שלולא התכנית לא הייתי חושבת לשאול אותו. היא קירבה אותי לסבא ולמורשת שלו.