מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי לב רובינשטיין, נולדתי בשנת 1938 בעיר טשקנט באוזבקיסטן.

טַשְׁקֵנְט היא בירת אוזבקיסטן והגדולה שבעריה. העיר נוסדה בתקופת כיבושי אלכסנדר הגדול, והייתה בעת העתיקה מרכז מסחרי חשוב, במיוחד לאור מיקומה בדרך המשי. בשנת 1966 נחרבה העיר בעקבות רעש אדמה בעוצמה 7.5 בסולם ריכטר. בעקבות האסון השקיע הממשל הסובייטי מאמצים רבים בשיקום העיר, בעזרת מיטב האדריכלים. (ויקיפדיה)

בשנת 1941, כשהייתי בן שלוש, פרצה מלחמת העולם השניה. האוכל היה דל והתנאים היו קשים מאוד. כשהייתי בן שבע, עליתי לכיתה הראשונה בבית הספר, ובגיל שמונה הייתי אלוף אוזבקיסטן בשחייה וטניס. בגיל שבע עשרה סיימתי את בית הספר, והלכתי ללמוד באוניברסיטה הנדסת חשמל. בתור נער ממוצא יהודי, חוויתי אנטישמיות רבה מה שמאוד הקשתה עלי להתקדם בכל תחום בחיי.

בהמשך הקמתי משפחה עם אישתי בלה. נולדו לנו שני ילדים; קירה ופיטר. הילדים שלי הקימו משפחות. הבן הבכור שלי הוא פיטר, נולדו לו שני בנים שון ופליקס. הילדה הצעירה שלי היא קירה שילדה שלושה ילדים; בוריס, ספיר ודנה. זוהי משפחתי.

סבא לב וסבתא בלה

בגיל עשרים ושתיים הכרתי את אשתי, בלה, והתאהבתי בה וביופייה. עד היום אנחנו גרים ביחד בלוד בשכונת "גני אביב". גני אביב היא שכונה בעיר לוד הממוקמת בצפון מערב העיר, וגובלת בשכונות "נוה שלום", ו"פרדס שניר" שמדרום לה.

בגיל עשרים ושש התחתנתי עם בלה שהייתה בת עשרים ושתיים, בביתנו בטשקנט, (מפני שלא היו אולמות לאירועים). בהיותי בן עשרים ושבע נולד לי בני הראשון פיטר. לאחר שלוש שנים נולדה בתי הצעירה קירה.

בשנת 1980 בגיל ארבעים ושתיים, עליתי לארץ עם אשתי, וילדיי. גרנו בקרית אונו ועבדתי בתור חשמלאי בתל השומר. כחלוף השנים, ילדי התחתנו, והביאו לנו נכדים. פיטר התחתן עם ז'אנה טננבאום ונולדו להם פליקס ושון, וקירה התחתנה עם ואדים שולקוב ונולדו להם בוריס, ספיר ודנה.

לאחר עשרים וחמש שנים, בהיותי בן שבעים וחמש יצאתי לפנסיה. כיום אני גר עם אשתי בלה בלוד, בגני אביב.

הזווית האישית

דנה: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבי, וללמוד עליו עוד דברים שלא ידעתי.