מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חייו של סבי אלכסיי

יום הולדת לסבי אלכסיי - 5.08.2020
סבי אלכסיי מתחתן עם סבתי נדז׳דה
סיפור על חייו של אלכסיי ניבנגאוז שנולד באוקראינה ועלה לישראל

סיפור חייו של סבא שלי – אלכסיי ניבנגאוז 

פתיחה

שמי אליס, בחרתי להציג את סיפור חייו של סבי בשם אלכסיי ניבנגאוז. סבא שלי בן אדם מאוד חשוב עבורי והוא מאוד חברותי וסיפוריו מעניינים אותי. הוא נולד באוקראינה, עבר לישראל בשנת 1999.

ילדות

סבי נולד בשנת 1945 באוקראינה, ברית המועצות דאז, מייד אחרי סיום מלחמת העולם השנייה. את אביו הוא לא הכיר מעולם, מכוון שאביו נעדר ללא עקבות במלחמה עם גרמניה הנאצית. סבי אלכסיי גדל בבית עם סבו, שהיה נגר במקצועו ועם סבתו ואמו שדאגה לפרנס את את המשפחה. הם חיו בעיר ז׳יטומיר, בעיר זו הייתה קהילה יהודית גדולה מאוד. כשסבא היה קטן, הוא נהג לעזור לסבו בנגריה.

 קהילת יהודי ז'יטומיר

"ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בז'יטומיר כ-30,000 יהודים, שהיוו שליש מכלל תושביה. עם פלישת הנאצים ולפני כיבוש העיר נמלטו רוב יהודי העיר מזרחה לברית המועצות ונותרו בה כ-10,000 יהודים. בחודשים יולי ואוגוסט 1941 נרצחו בקבוצות קרוב ל-5,000 יהודים. הנותרים, כ-5,000, רוכזו בגטו. ב-19 בספטמבר 1941 לפנות בוקר, הוקף הגטו בשוטרים גרמנים ואוקראינים, היהודים הובלו לבורות הריגה שהוכנו מראש, נרצחו שם ונקברו בשישה קברי המונים. הקהילה היהודית הז'יטומיראית כיום מונה כ-5,000 נפשות. הקהילה מאוגדת במסגרת "איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה"." (ויקיפדיה)

חיים הבוגרים

אחרי שסיים את בית הספר, סבא אלכסיי למד חשמל בבית ספר מקצועי. לאחר שרכש מקצוע חשמלאי, התחיל לעבוד במפעל לייצור מכונות, מפעל גדול בו עבדו 10000 עובדים. במפעל הזה סבי התחיל את דרכו מחשמלאי פשוט ועם השנים הפך להיות ראש ועד העובדים של המפעל.

משפחה

בתקופה ההיא, בברית המועצות היה נפוץ לשלוח ילדים בחופש הגדול למחנות קיץ לנוער. באחת הפעמים בהם השתתף במחנה סבא אלכסיי שהיה מדריך הנוער הכיר מדריכה חמודה בשם נדז׳דה שהפכה בהמשך לאשתו. נולדו להם שני ילדים: בת בשם מרינה ובן בשם דימיטרי. דימיטרי הוא אבי.

 סבי וסבתי ביום נישואיהם

תמונה 1

עליה לישראל

בשנת 1999, אחרי שאבא שלי עלה לישראל, החליטו גם סבא וסבתא להצטרף אליו. כך הם הגיעו לישראל לעיר נתניה ומאז גרים כאן.

תחביבים – החיים כיום

לסבא אלכסיי יש המון תחביבים. התחביב של חייו זה משחק שחמט, הוא מסוגל לשחק בשחמט יום ולילה ובכל מקום. מול חבר או מול מחשב, שעות ארוכות סבא יושב מול לוח המשובץ וחושב על כל מהלך. התחביב השני שלו זה אומנות בעץ. את האהבה ליצור מעץ הוא ספג כשעזר לסבא שלו בנגריה קטנה בז׳יטומיר לפני המון שנים. גם לסבא אלכסיי יש נגריה קטנה בעיר נתניה לא רחוק מבית הספר בו אני לומדת.

הזוית האישית

אליס: בתהליך העבודה, אני הרגשתי שאני צריכה להיפגש עם סבא שלי יותר כי אני בקושי רואה אותו. למדתי איך שסבא שלי הכיר את סבתא שלי. היה ממש מעניין לשמוע על חייו בעבר. אני אוהבת לשבת ולשמוע על הסיפורים של סבא, היה ממש כיף.

 סבא: אהבתי לשבת איתך ולדבר על הילדות שלי.

מילון

הקהילה היהודית בז׳יטומיר
ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בז'יטומיר כ-30,000 יהודים, שהיוו שליש מכלל תושביה. עם פלישת הנאצים ולפני כיבוש העיר נמלטו רוב יהודי העיר מזרחה לברית המועצות ונותרו בה כ-10,000 יהודים. בחודשים יולי ואוגוסט 1941 נרצחו בקבוצות קרוב ל-5,000 יהודים. הנותרים, כ-5,000, רוכזו בגטו. ב-19 בספטמבר 1941 לפנות בוקר, הוקף הגטו בשוטרים גרמנים ואוקראינים, היהודים הובלו לבורות הריגה שהוכנו מראש, נרצחו שם ונקברו בשישה קברי המונים. הקהילה היהודית הז'יטומיראית כיום מונה כ-5,000 נפשות. הקהילה מאוגדת במסגרת "איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה".

ציטוטים

”״אהבתי לשבת איתך ולדבר על הילדות שלי״. זה חימם לי את הלב כי אני בקושי מדברת איתו“

הקשר הרב דורי