מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1947 בלוב. בשנת שם 1949 .

עליתי ארצה עם הוריי לישראל באוניית עצמאות מחוף סן לוקס לחיפה. משם העבירו אותנו  לבנימינה שם הורי

עבדו בבציר הענבים כחצי שנה משם העבירו אותנו לכפר יעבץ בבניינים של בית הספר שכטרמן היום. המקום

ניקרא אז נצר יששכר.התיישבנו פה כשנה חלקו לנו תלושים לקבלת מוצרי יסוד כגון:  סוכר, קמח, שמן וסולת.

היה מגיע פעם בשבוע היה  מגיע רופא שמבצע בדיקות וטיפולים ואני זוכר ששקלו אותי במשקל עשוי מברזל

היה קר ובכיתי.בשנת 1950 עברנו לגור באוהלים  המושב פורת מסביב היו קוצים והרבה עצים ניקנו מסביב לאחר כשנה עברנו לגור בפחונים כל משפחה קיבלה נחלה נשק כל שני חברים קיבלו פרד ועגלה טוריה וקלשון ששמשו אותם בנסיעות ובעבדות השדה ..בשנת 1952 בנו לנו בתים קטנים חדר אחד ומטבחון מקלחת ושירותים היו בחוץ.הייתה צרכנייה  במרכז היישוב ששם חילקו מזון  תמורת תלושים לפי מספר נפשות. אני הלכתי לגן במושב.בשנת  1952 נולדה אישתי, חנה, במושב פורת שם גדלה ולמדה בביה"ס שכטרמן.  הגברים התחילו לעבוד ביישוב השכן עין-ורד בחקלאות בהמשך חלקם התחילו לעבד אדמות במושב, קיבלו כל שני חברים במשותף פרד ועגלה וכלי עבודה לחקלאות, התחילו לגדל ירקות במשק. בשנת 1955 נטענו פרדס משותף בגודל של 1000 דונם ורובם עבדו בו תמורת משכורת. בהמשך קיבלו מהסוכנות פרה ומעט עופות להטלה ואז שיווקו את החלב למחלבה ביישוב.