מאגר סיפורי מורשת

שמי יהונתן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מנציח את זכרו של סבא שלי מצד אמי, סבא פפי. ביום שישי, ערב ר"ח אייר, סבא שלי מצד אימא הלך לעולמו והוא היה בן 78. יהי זכרו ברוך.

סבא פפי נולד בשנת 1945 בקונסטנטין שבאלג'יר. הוא אהב ללכת לדוג דגים עם אבא שלו והאחים שלו. כשנגמרה מלחמת האזרחים באלג'יר, הם עלו לצרפת בשנות ה-50 ושם חווה את רוב ילדותו. כשהתבגר, הלך להתנדב בארץ ישראל במלחמת ששת הימים בקיבוץ חניתה ואחרי כן הוא חזר לצרפת, בצרפת הוא למד בבית הספר היהודי יבנה.

אחרי כן הוא עבד כטכנאי מנועי מטוסים עד גיל 40 בערך ,ואז נהיה עצמאי ועסק במסחר. יותר מאוחר, אחרי הפנסיה, עבד כנהג מונית.

סבא פפי היה איש נעים הליכות וטוב עין, תמיד היו לו רק מילים טובות. הוא היה אדם שידע לתקשר עם כל אדם, גם אם לא דיברו את אותה השפה, פפי היה מדבר עם אבא שלי בשפה שמורכבת מכמה וכמה שפות: צרפתית, אנגלית. ערבית, ארמית וקצת עברית. בשנת 1967 סבא שלי הלך להתנדב בארץ ישראל במלחמת ששת הימים.

אני רוצה לספר סיפור אישי שלי עם פפי שחווינו יחד באחד מהטיולים שעשינו בצרפת: בחופש הגדול האחרון בשנת 2022 טסתי חודש לצרפת להיות עם המשפחה ועם כמובן פפי. טיילנו במקומות ממש יפים, שיחקנו משחקים כמו רמי ושיחקתי עם בן דודי הקטן ששמו ירון כדורגל. תמיד אהבתי איך שסבא שלי היה צופה בנו. סבא  פפי אהב לשחק אתנו משחק שהוא מן חידון כזה, הוא היה חושב על משהו ואנחנו היינו צריכים לגלות על מה הוא חשב תוך כדי 20 שאלות של כן ולא, ותמיד תמיד הוא היה מנצח אותנו בזה.

פפי יחסר לי מאוד ואני כבר מתגעגע אליו. אוהב אותו תמיד.

מוטו חשוב שניתן ללמוד מסבא פפי: "לא משנה מי ולא משנה מה, אין כמו משפחה": עבור סבא שלי ז"ל משפחה היא ערך עליון והוא מאוד השקיע בנו. הוא מעולם לא פספס להביא מתנה לימי הולדת, סיפר לנו המון סיפורים ובדיחות. למרות הריחוק הפיזי שלו הקפיד להתקשר כל יום ולשאול על כולם.

הזוית האישית

יהונתן הנכד המתעד: נהניתי והתרגשתי לעשות את סיפור ההנצחה הזה, במיוחד שסבא שלי נפטר רגע לפני סיום כתיבת הסיפור, אז לא הספקתי לשמוע את דעתו האישית, אבל אני שמח שהייתה לנו את החוויה הזו. הסיפור מוקדש לזכרו, בהערכה ואהבה רבה.

סבא פפי ז"ל והמשפחה