מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא משה ויסבוך. נולדתי בירושלים בשנת 1935.

ב1948 כשהייתי בגיל שלוש עשרה עברתי להתגורר עם אחי, אצל דודי בקיבוץ שריד, לאחר שאמי נפטרה בזמן המצור על ירושלים.

גדלתי ואני גר היום בקיבוץ שריד, אני נשוי לאילנה ואב לחיה, ליאת, איריס, אלעד ואופיר. יש לנו תשעה נכדים. אני אוהב מאוד היסטוריה וספורט וביצעתי תפקידים מגוונים במהלך חיי בקיבוץ וגם מחוץ לו.

אני מלווה את אלון הנכד החמוד שלי בתוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר. במהלך המפגשים סיפרתי לאלון סיפורים, ראינו תמונות ביחד , צילמנו וחקרנו.

חולמים ביחד

החלום שלי הוא לראות שוב את אמא שלי. נפרדתי ממנה כשהייתי ילד. אני מאוד רוצה לפגוש שוב את אמא שלי ואני מתגעגע אליה מאוד. החלום לא יכול להתגשם כי היא נפטרה ולא ניתן לפגוש שוב אנשים שמתו. יש לי עוד חלום – שיהיה שלום ולא תהיה עוד מלחמה.

החלום של אלון- להיות שחקן כדורגל, אלון משקיע המון כדי להגשים את החלום .אני רואה אותו מתאמן הרבה, ומשחק כדורגל ועושה כושר והכל, כדי להגשים את החלום שלו, וזה מאוד מרגש אותי. אני אשמח לראות אותו מצליח להגשים את החלום שלו.:

גלגולו של חפץ

החפץ שהבאתי הוא תמונה מאוד יפה. את החפץ שמרתי בארגז התמונות שלי ושל סבתא, בחדר שלנו למשך הרבה מאוד שנים. הגודל של התמונה היא 30ס"מ על 40ס"מ ובתמונה רואים ארבעה דורות מהמשפחה שלי. בתמונה רואים אותי כשאני בן שלוש בערך . לידי יושבת אמא שלי. לידה יושבת אמא שלה (סבתא שלי) ולידה יושבת אמא של סבתא שלי, כלומר סבתא רבא שלי. בתמונה בעצם יושבים ארבעה דורות מאותה המשפחה, אני ושלוש אימהות. החפץ הזה משמש לקישוט ולזיכרון.

שחזור תמונה מהעבר

סיפור התמונה: אני מצולם בגיל ארבע. היום אני בן שמונים ושמונה, זאת אומרת שהתמונה לפני שמונים וארבע שנים. בתמונה רואים אותי עומד לבוש במעיל חורף גדול שאתו היו נוסעים לחוץ לארץ ששם היה קר מאוד. התמונה צולמה בירושלים בשכונת מקור ברוך שם גדלתי. התמונה צולמה לפני הנסיעה לבקר את הסבא ואת הסבתא שלי בחו"ל. לפני הנסיעה הלכנו לחייט, כדי שיתפור לי את המעיל, ופגשנו אותו תמיד מתפלל לאלוהים עם טלית ותפילין.

תרופת סבתא

קסם הקיק: כשהייתי ילד היו נותנים לנו כל יום לבלוע כפית עם שמן קיק. זה היה מיועד לתת הרגשה טובה, כף אחת ביום ואתה מרגיש חזק.

היום התרופה כבר לא בשימוש. התרופה מורכבת מצמח הקיקיון. מבשלים את הגרעינים של הצמח במים ואז טוחנים אותם. את התרופה למדו להכין מהספרים ונתנו אותה לכל הילדים. אני זוכר את אמא שלי נותנת לי את התרופה כל בוקר לפני שהלכתי לבית הספר.

הזווית האישית

אלון: היה לי כיף לשמוע את הסיפורים של סבא שלי על העבר שלו, ואת מה שהוא עשה בחיים. אני מרגיש שהוא נהנה מהמפגשים.

סבא משה: היה לי כיף עם נכדי היקר, נהניתי לעבוד איתו ולספר לו עליי.