מאגר סיפורי מורשת

שמי הילה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבי, מיכאל אלטס.

לסבא שלי אני קוראת 'אופה' מכיון שהוא נולד ברומניה בתאריך 12.8.1947, בחבל ארץ שדוברים בו גרמנית ובעצם 'אופה' בגרמנית זה סבא. מקור השם מיכאל הוא על שם אחיה של סבתי שנהרג בתקופת מלחמת העולם השנייה. סבא מספר: "שם אבי הוא יוסף אלטס שנולד ברומניה בתאריך 10.10.1908, תחביבו העיקרי היה שירה והוא היה חבר בלהקת זמר מקומית. שם אמי הוא חנה לבית שפר שנולדה ברומניה בתאריך 7.4.1915 (בתאריך זה גם הוריה של הילה נישאו זה לזו). מוצאם של הוריי הוא מצפון רומניה וגבול רוסיה בחבל ארץ שנקרא בוקובינה."

סבי עלה ארצה בשנת 1962 בגיל 15, ומכיוון שלא היה לו מקום ראוי למגורים (מעברה לפני סיום הבנייה) בשכונת הרכבת בלוד, הוא והוריו נפרדו, כך שאביו הלך לפנימיה ללמוד את השפה העברית, אמו נשארה לחיות אצל סבא וסבתא שלו ואופה (סבא) נשלח לפנימיה חקלאית ללימוד השפה ולהתחיל בלימודים בבית ספר תיכון חקלאי- מקווה ישראל. תקופת הלימודים בפנימיה התאפיינה בלימוד חברת הילדים הישראלים, לימוד השפה העברית בשילוב המשך לימודים תיכוניים. אחד הדברים היותר מעניינים בתקופת השהייה בפנימיה היה חברות בתנועת הנוער בני עקיבא, השתתפות בפעילויות גדנ"ע וקורס מפקדי גדנ"ע.

בסיום הלימודים התיכוניים ובחינות הבגרות, גוייס אופה לצבא ובמסגרת זו השתתף במלחמת ששת הימים בחזית ירושלים וקרבות בית לחם. הקושי מעבר השתתפות בלחימה הייתה ההשתלבות שלו כנער בהווי הארץ הישראלי עם כל הקשור לכך, כגון: מנהגים, לחימה ואיבוד חברים בקרבות. לאחר המלחמה המשיך בשרותו הסדיר במסגרות השונות של הצבא. עם סיום השירות הצבאי נרשם ללימודים אוניברסיטאים וסיים תואר שני בלימודי כלכלה ומנהל עסקים.

בקיץ 1972 אופה הקים משפחה. בשנה הראשונה לתחילת הנישואין פרצה מלחמת יום הכיפורים, שמהווה פרק בפני עצמו, עם כל הכרוך בכך. בזמן המלחמה, בעת שאופה היה מגוייס, נולד בנו בכורו (דוד של הילה) שששמו דורון אלטס. עם סיום תקופת הגיוס של מלחמת יום כיפור החל אופה לעבוד במסגרת חברה ממשלתית בנושאי ביטחון. בשנת 1977 נשלח אופה מטעם עבודתו לשירות של שלוש שנים בחו"ל. בשנת 1978 נולדה אמי (של הילה) ששמה דניאלה אלטס (יצחק). המשפחה שהתרחבה לארבעה נפשות חיה בחו"ל עד שהגיע זמנו של דורון להתחיל כיתה א'. הייתה החלטה ברורה במסגרת המשפחה שהלימודים ייתקיימו בארץ ישראל. וכך, אחרי תקופת שירות של קרוב לארבע שנים, חזרה כל המשפחה לארץ, דודי התחיל ללמוד בכיתה א' ואמי בגן. בשנת 2005 נפטרה סבתי ממחלת הסרטן, ובשנת 2007 הכיר סבא את בת זוגתו כיום, ששמה חיה. מקום מגוריה ומקור מגוריו של סבי הם כעת וינה, אוסטריה ונתניה, ישראל – לסירוגין.

סבא מספר: "בשנת 1976, בתום שירות במסגרת ממשלתית נשלחתי לגרמניה לנהל סניף של חברה ישראלית שעיקר עיסוקה היה למכור תוצרת חקלאית במדינות מרכז אירופה. מקום מושבינו היה גרמניה, משם הפצנו תוצרת חקלאית טרייה ברחבי מרכז אירופה. התוצרת כללה פירות טריים, ירקות, פרחים וצמחי מרפא. היתרון של מדינת ישראל אז היה שבחורף הקשה באירופה, מדינת ישראל התברכה בשמש ואקלים נוח. עיקר העבודה התרכזה בחודשים ספטמבר עד מאי. יש לציין בגאווה שבשנת 1978 בחודש פבואר נולדה אימא של הילה. העבודה הייתה מאומצת וכללה הרבה נסיעות ברכבי אירופה במאמצים גדולים להכתרת התוצרת הישראלית החקלאית. מעבר לפעילות השיווקית הענפה כללה העבודה שלנו גם קידום שמה של מדינת ישראל כמדינה מתקדמת עם מחקר חקלאי מוצלח ומדינה שוחרת שלום. עליי לציין שבמהלך 1978 היו מספר ניסיונות לחבל בפעילות שלנו."

הזוית האישית

סבא אופה: להכין את סיפור התיעוד הייתה אתגר מהנה וזו הייתה זכות לעשות זאת.

הילה הנכדה המתעדת: התכנית הזו ותיעוד הסיפור גרמו לי להכיר יותר את אופה ולדעת את שורשי.