מאגר סיפורי מורשת

שמי עדי דבש, השנה במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרי בחרתי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי ולתעד את סיפורו של סבי, אביהו פטישי.

סבא שלי – אביהו פטישי, טייס קרב בחיל האוויר, שהיה מבין הטייסים הראשונים וממקימי טייסת הכיבוי של ישראל, אשר עבר הסבה מיוחדת להפוך לטייס כיבוי אווירי.

יחידת הכיבוי האווירי, טייסת הכיבוי האווירית שהקימה חברת אלביט היא הלקח המרכזי של אסון הכרמל, שגבה את חייהם של 44 סוהרים, כבאים ושוטרים. מדובר באחד מתחומי הטיסה המסוכנים ביותר, בסגנון הזה כמעט שאין מקום לטכנולוגיה, הכל על כתפי הטייס, העיניים, הידיים ויכולת טיסה, כשהמטוסים האלה צוללים לתוך העשן השחור והאש כדי להציל חיים ורכוש של אזרחים.

טיסות כיבוי בגובה נמוך שנעשות בשעות היום מתאפיינות בסיכונים רבים גבעות, אנטנות, חוטי חשמל, ציפורים ועשן כבד עשוי לפגוע בשדה הראייה והתמצאות במרחב.

סיפור חייו של סבא אביהו

אביהו פטישי – יליד מרץ 1948, גדל והתחנך בקיבוץ יגור, בן לאימא חלוצה שעלתה לארץ בעלייה החמישית והייתה מבוני וותיקי קיבוץ יגור. כל משפחתה הושמדה בשואה ואבא  ניצול שואה, שהתגייס לארמיה פולנית בצבא האדום הרוסי, שיצאה להילחם בנאצים ובהגיעם למזרח התיכון נשאר בארץ והגיע לקיבוץ יגור.

אביהו התגייס לחיל האוויר וסיים כטייס קרב. אביהו, אח אמצעי לשלושה אחים טייסים, הראשונים בישראל שכולם היו טייסי קרב, ולחמו יחד במלחמת יום הכיפורים . על כך קיבלו הוריו שרה ואברהם פטישי אות הצטיינות ממפקד חיל האוויר באותה תקופה, האלוף מוטי הוד מפקד חיל האוויר.

לשרה ואברהם פטישי – שגידלו שלושה בנים – טובים לטיס

אביהו, היה מדריך ומפקד בחיל האוויר והשתתף בשלוש מלחמות ישראל כטייס.

אביהו בטקס הענקת כנפי צניחה

מלחמת יום הכיפורים

באפריל שנת 1973, בהמראה עם מטוס מיראז' לטיסת אימונים/מבצעית, אירע פיצוץ במנוע המטוס, שגרם לו לצלול במהירות והוא נאלץ לנטוש בגובה נמוך מאוד ממש מעל צמרות העצים. המטוס התרסק אל תוך בית כנסת בטבעון, והוא נפצע קשה בגבו ופונה לבית חולים.

בתאריך 6.10.1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים ובעודו פצוע ומקורקע, דרש לחזור לטיסה ובאישור מפקד חיל האוויר חזר לטיסה מבצעית במהלך המלחמה. סבא היה ביחידת הלוחמים של טייסת העמק במלחמת יום הכיפורים. "עם פרוץ המלחמה, ומתוקף מיקומה הצפוני, הייתה 109 הטייסת הראשונה שזינקה לתקיפה ברמת הגולן בתקיפה נפגע המוביל איתן חנן והיה לחלל הראשון של חיל-האוויר במלחמה עיקר משימותיה של הטייסת היו תקיפות סוללות טילי קרקע-אוויר, סיוע קרוב לכוחות היבשה, גיחות לוחמה אלקטרונית וגיחות תצפית במסגרת זאת השתתפו מטוסי הטייסת במבצע תגר, מבצע דוגמן, ותקיפת גשרי הצליחה המצריים בגזרת תעלת סואץ יחד עם טייסת העיט השנייה בבסיס ("אבירי הצפון"), הייתה הטייסת כח הסיוע העיקרי לכוחות הקרקע ברמת הגולן…. (מתוך אתר טייסת העמק).

מפקד חיל-האוויר מרדכי הוד מעניק תעודת הוקרה

ההיכרות עם סבתא שרה

במהלך שירותו הצבאי, סבא הכיר את סבתא שרה בת ירושלים, אשר משפחתה חיה בחברון ובירושלים במשך כ – 13 דורות. הסבא מצד אביה לחם באנטישמים ביוון ועלה לארץ לפני מלחמת העולם הראשונה.

סבתא שרה בתקופת השירות הצבאי

לסבא אביהו ולסבתא שרה נולדו שלשה ילדים: אורן שעובד במערכת הבטחון והתאומות עפרי וקרן, אימא שלי אף היא בתפקיד בכיר במשטרת ישראל. במהלך השנים סבא היה מנכ"ל חברה לספנות וסחר בינלאומי והיה מנכ"ל החברה שהקימה את היישוב כוכב-יאיר. במקביל המשיך כל השנים לטפח את התחום האהוב עליו הטיסה. הוא המשיך להדריך ולהכשיר טייסים ופרחי טיס בחיל האוויר במשך כ – 20 שנה עד גיל 67.

סבא אביהו עם חבריו (אתר מדריכי הטיסה)

במהלך השנים הצטרף לחברת "כים-ניר" שעסקה בטיס חקלאי בריסוס ובכיבוי אווירי והיה בין מייסדי טייסת הכיבוי עד עד גיל 73. גם כיום הוא ממשיך לטוס לעתים ומסייע בהדרכה והכשרת טייסים ותורם מניסיונו רב השנים לדורות הצעירים….

 סבא אביהו יוצא לפעולה…

מסרים לדור הצעיר

"אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם" מקור הפתגם, "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי" (תהלים קיט, פסוק צט), שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד.

סבא סיפר לי שבטייסת הכיבוי ישנה אמירה – "כשיש אש זה לא בוער", הכוונה, גם כשיש שריפה לא צריך לפעול בפזיזות, אלא בשיקול דעת ובבטיחות טיסה.

ומשפט חשוב נוסף שהם נוהגים לצטט "אין לי ארץ אחרת – גם אם אדמתי בוערת". כמילות השיר שכתב אהוד מנור והולחן על ידי קורין אלאל.

סבא אומר: אתם הדור הצעיר והמבטיח, חייבים לשמור ולקדם את מדינתנו היחידה!

קישור למצגת: סיפורו של אביהו פטישי – טייס הקרב, מדריך הטיסה

הזוית האישית

עדי דבש: סבא שלי – אביהו פטישי, טייס קרב בחיל האוויר, שהיה מבין הטייסים הראשונים וממקימי טייסת הכיבוי של ישראל, אשר עבר הסבה מיוחדת להפוך לטייס כיבוי אווירי. תיעוד סיפורו האישי של סבי הוא תיעוד סיפורה של טייסת הכיבוי של ישראל, שסבי היה בין מקימה. סיפוריו מרתקים ותעדתי רק חלק קטן מהם, אני מאוד גאה בסבי, מאחלת לו אריכות ימים ובריאות טובה.