מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב אפל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי תמר, לה סיפרתי את סיפורי:

נולדתי בשנת 1948, בתל-השומר להורי רן וגלית.

תמונה משפחתית

הוריי הגיעו לאבן יהודה ב1947 כניצולי שואה יחידים למשפחה גדולה שנרצחה בשואה, ההורים של אבי היו סוחרים מאוד גדולים של תפוחי עץ בפולין. היו לאבי אח ואחות שכולם נספו בשואה. להורים של אמי הייתה חנות סדקית בה מכרו כפתורים וחוטי תפירה, חבילות צמר לסריגהועוד. לאמי היו עוד שני אחים, גם הוריה ואחיה נספו בשואה. אני יעקב נקרא על שם סבי מצד אבי.

 הורי

עליית הורי לישראל

הוריי התחתנו אחרי המלחמה וכשאמי הייתה בהריון איתי, היא אמרה שהיא רוצה שהבן שלה יולד בישראל. שני הוריי היו פעילים באירגון הבריחה שפעל באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. אירגון שדאג להבריח יהודים לארץ ישראל, שהייתה בשליטת האנגלים באותה התקופה. הוריי הגיעו לארץ באופן חוקי עם דרכונים מזויפים על שם תושבים ישראלים שגרו בארץ. את הדרכונים המזוייפים הכינו להם אנשי ארגון הבריחה בו היו פעילים.

המשאלה של אמי התגשמה ואני נולדתי  בישראל בחודש פברואר 1948. גדלתי באבן יהודה כל שנות חיי. שם גם למדתי וגם סיימתי את לימודי במערכת החינוך היסודי

 תמונות של בית הספר באבן יהודה

המשכתי את לימודי, בבית הספר מקצועי "אורט נתניה". בתום לימודי, התגייסתי לשירות הצבאי בצה"ל, שרתי בחטיבת גולני. לאחר השיחרור מהשרות הצבאי, הכרתי את רבקה אשתי והתחתנו והתחתנו בשנת 1975,

אני ורבקה ביום נישואינו

במהלך השנים, נולדו לנו שלושה ילדים שגדלו וחונכו באבן יהודה. הם למדו בבית הספר היסודי "בכר" ובחטיבת הבניים ב"הדסים". הם היו מעורבים בפעילות שבט הצופים, התגייסו סיימו שירות צבאי, למדו באוניברסיטה, התחתנו והיום יש לנו שישה נכדיםנפלאים מהם, כאשר הנכדה הגדולה שלנו היא תמר עמה אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספרה.

חיי כילד

כפי שסיפרתי, אני יליד אבן יהודה וגר בה עד היום. באבן יהודההייתי בכל שלבי מערכת החינוך: גן רשות, גן חובה שהיה בזמנו בבניין שמשמש היום את הספרייה. התחלתי כיתה א' בבית הספר בבניין שמשמש היום כבניין המועצה ולאחר חודש עברנו בתהלוכה רגלית, לבושים בלבן, תוך כדי שירה למשכן החדש של בית הספר ששמו נקרא בית ספר יסודי ממלכתי. עשר שנים מאוחר יותר הוסב שמו לבית ספר בכר, ע"ש של יהודה בכר ממקימי אבן יהודה.

ח' כיתות עברו וחלפו, בהם למדנו עברית, תנך, חשבון, הנדסה ואלגברה. שעורי חקלאות, שיעורי מלאכה וספורט. את החגים חגגנו בטקסים מדהימים: חג פורים בתהלוכת תחפושות ברחובות אבן יהודה, שבועות בטקס הבאת ביכורים בהשתתפות כל תושבי המושבה. את יום העצמאות ול"ג בעומר בקומזיצים המוניים, בט"ו בשבט יצאנו כל הכיתות לנטיעות ברחבי המושב. מרבית העצים ברחובות המושבה, בחצר בית הספר ובאזור הצופים ניטעו על ידי תלמידי בית הספר.

 בילדותי באבן יהודה עם הורי

המקצוע שבו בחרתי

כבוגר בית ספר מקצועי, כיודע ואוהב שרטוט טכני, חיפשתי בעת שחרורי מהשירות הסדיר, עבודה בתחום שיגרום לי סיפוק ויביא לידי ביטוי את אהבתי ליצירה, תוך שילוב הידע הטכני אותו רכשתי בלימודי. באותה העת פנו מ"אורדן" שהייתה בית יציקה לפלדה בשלב התרחבות ופיתוח, לבית ספרי לקבלת המלצות על בוגרים המתאימים מבחינת ידע ומקצועיות להתמחות ביצור מודלים (תבניות) ליציקת פלדה. בבית הספר המליצו עלי.

התקבלתי לעבודה ונשלחתי ללימודים בגרמניה. לאחר שובי, הקמתי את מחלקת התבניות במפעל ועיקר הפעילות הייתה, יצור מודלים עבור טנק המרכבה שהיה פרויקט לאומי. אורדן נבחרה להוביל את נושא פיתוח יציקות חלקי המרכבה והינה משמשת כיצרנית ומפתחת מכלולים עבור צה"ל עד היום.

סבא יעקב אפל מפר:

הזוית האישית

סבא יעקב: שמחתי מאוד ליטול חלק בתוכנית, הקשר הרב דורי. תכנית שנתנה זוויות נוספות להכרות של נכדתי תמר להיסטוריה המשפחתית ולתחושת הגאווה שלה, של דור רביעי לשואה, המאירה ונותנת משמעות, כיצד מזוג ניצולי שואה הפכנו למשפחה ולשבט המסמל מכל את המשפט – משואה לתקומה.

תמר הנכדה: מאוד נהניתי לשמוע את הסיפורים של סבא שלי, למדתי עליו דברים שלפני כן בכלל לא ידעתי. בתקופה האחרונה, בגלל הקורונה אני לא נפגשת עם סבא הרבה, אבל בעקבות התכנית הזו נפגשנו יותר, זה חיזק בינינו את הקשר ואני שמחה שכך.