מאגר סיפורי מורשת

הוריו של סבי נולדו בפולין וגרו שם עד שפרצה מלחמת העולם השנייה. כאשר פרצה המלחמה מצב היהודים הפך לבלתי נסבל. אסרו על היהודים לנסוע בכלי רכב, היה מסוכן ליהודים להיראות ברחוב או ללכת למכולת, אבא של סבי היה חייב להתייצב בכל יום ברחוב כדי ללכת לעבודות כפיה.

יום אחד שכן פולני סיפר לאמא של סבי שיש שמעות שהגרמנים מתכננים להשמיד את כל היהודים. באותו רגע תכננו בריחה, הם שילמו לשכן פולני שיסכים להבריח אותם לכיוון הגבול הרוסי בעזרת סוס ועגלה שהייתה לו. הם התחפשו לאנשי כפר, בדרך בריחתם נעצרו על ידי הגרמנים לביקורת, אך הצליחו לברוח. הם נאלצו לחצות נהר רחב על גבי קרח דק ושביר כי הגשר היה מפוצץ. הם חצו יערות ולבסוף הגיעו לרוסיה. שם עבדו כפועלי בניין לפרנסתם עד תום המלחמה.

סבא יעקב (סבא שלי) נולד בשנת 1945 ברוסיה וחזר עם משפחתו אחרי המלחמה לגור בפולין וחי שם עד גיל 12. בשנת 1957 עלה סבי ביחד עם משפחתו לארץ ישראל. בשנת 1972 התחתן עם סבתי, ונולדו להם שלושה ילדים וביניהם אבא שלי. בשנת 1963 התגייס לצבא שירת בחיל השריון והיה נהג טנק. הוא השתתף במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, ושלום הגליל. לפרנסתו עבד כקצין כבאות.

הזוית האישית

הנכד אורי: "היה מאוד כיף לעבוד עם סבא, למדתי הרבה דברים חדשים, על המסע שלו לארץ ובכלל על חייו. היה לי מאוד מעניין לשמוע את הסיפור שלו ולהיפגש לעבוד."