מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב שלוש, נולדתי בשנת 1952 בעיר קזבלנקה שבמרוקו, בן למשפחה של מגורשי ספרד. גם הוריי ילידי מרוקו, אבא שלי נולד בעיר מקנס ואימא שלי נולדה בקזבלנקה. אנחנו עשרה ילדים במשפחה.

יש לי המון זכרונות מילדותי במרוקו, שהייתה שמחה ומאושרת. למדתי בבית ספר יהודי ובבית דאגנו לשמר ולחגוג את כל החגים היהודים. גרנו בשכונה מעורבת של יהודים ומוסלמים, וחיינו בהרמוניה זה לצד זה. באותה תקופה היחסים בין היהודים והמוסלמים היו טובים ומושתתים על חברות. גם המלך מאוד אהב את היהודים. אני זוכר את חבר הילדות שלי, קראו לו אחמד והוא היה מוסלמי. בילינו שעות רבות יחד בגינה ליד הבית וגם בביתו. תמיד אירחו אותי בביתו בכבוד.

לפני כשלוש שנים נסעתי לטיול שורשים במרוקו וביקרתי בשכונה בה גדלתי. היה מרגש מאוד, זו הייתה סגירת מעגל.

להוריי היו חיים נוחים במרוקו ובכל זאת הם החליטו לעלות לישראל. אימא שלי היתה עקרת בית ואילו אבא שלי ניהל בית מלון במרקש ואף הוצע לו לעבור לנהל מלון בקנדה, אך הוא סירב בגלל אימא שלי. אימא שלי ביקשה לעלות לישראל כדי להיות קרובה לסבתא שלי (אימא שלה) שחיה בישראל כעשור והן לא נפגשו, היא התגעגעה אליה מאוד.

העלייה והחיים בארץ

בשנת 1962, כשהייתי בן 10, עליתי עם משפחתי לארץ ישראל. יצאנו מקזבלנקה לצרפת באוניית מלחמה בשם "אקספרוס" ולאחר כשבועיים של שיט באונייה, הגענו לצרפת בה נשארנו מספר ימים. אני זוכר שזה היה ממש לפני חג פורים ואבא שלי דאג לנו למשלוח מנות עם ממתקים. לאחר מספר ימים בצרפת עלינו לטיסה לישראל.

עם הגעתנו לארץ אספו אותנו משדה התעופה הישר לעיר שדרות שם גרנו במשך שלוש שנים בצריפים. בשדרות אבא שלי החל לעבוד בענף הבנייה כבנאי.

אימא שלי רצתה לעבור לנתניה כדי להיות קרובה לאימא שלה שגרה שם, לכן אבי כתב מכתב לדוד בן גוריון שכיהן אז כראש הממשלה בישראל וביקש ממנו להעביר את משפחתו לנתניה ואכן לאחר כשלוש שנים בשדרות משפחתי ואני עברנו לנתניה.

הקליטה בארץ לא הייתה פשוטה עבור הוריי. ממשפחה מבוססת במרוקו מצאנו את עצמנו גרים 12 נפשות (זוג הורים ועשרה ילדים ), פלוס סבתא שלי שהתארחה אצלנו מדי פעם, בדירת 62 מטר. על אף הדירה הקטנה שחיינו בה כל כך הרבה נפשות, תמיד היה מקום לכולם כולל האורחים שאחיי היו מביאים מדי יום.

אבא שלי עבד בחברת אגד ופירנס לבד 12 נפשות. אימא שלי הייתה עקרת בית וגידלה עשרה ילדים. דלת ביתנו תמיד הייתה פתוחה לאורחים, הבית היה מלא בסירים עם תבשילים טעימים. אימא שלי היתה אלופת האירוח.

עד גיל 15 למדתי בבית ספר נורדאו בנתניה, ולאחר מכן עברתי לקיבוץ גבע בעמק יזרעאל, במסגרת תכנית "עליית נוער" שם למדתי ועבדתי ברפת ובקטיף. בשלב מאוחר יותר קיבלנו מחברת עמידר צריף סמוך לבניין בו גרנו עבור חלק מהילדים שהתבגרו, ואני עברתי אליו וגרתי בו עד שהתחתנתי בשנת 1975.

התגייסתי לחיל התותחנים ושירתי כנהג טנק.

תחביבים

אני מאוד אוהב ים, צלילה ודיג. כמו כן אני אוסף סירות קטנות, יש לי אוסף מכל העולם.

הזוית האישית

יעקב: נהניתי מאוד לספר ליהלי את סיפור חיי, התרגשתי לשתף אותו בזכרונות ילדות.

יהלי: היה לי כיף גדול לראיין את סבא שלי ולתעד את סיפור חייו. אני מרגיש שגיליתי המון דברים חדשים ומעניינים אודותיו.