מאגר סיפורי מורשת

אני שושנה שניידרמן, נולדתי ברוסיה באודסה בתאריך 22.10.1954. עליתי לארץ בתאריך 10.4.1972. אימא שלי הייתה רוקחת. הילדים שלי הם יהונתן, רחל, חנה, שמעון ובני. אני עובדת כמורה ומרצה באוניברסיטת בר אילן. למדתי ברוסיה עשר שנות לימוד, מכיתה א' – י'.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים ונגינה על פסנתר. החוויה שלי מהילדות הייתה בעיקר אנטישמיות (שינאה כלפי היהודים). המאכל האהוב עליי הוא כיסונים עם תפוח אדמה. למרות שהייתי יהודייה והייתה אנטישמיות, הייתי ראש מועצת תלמידים. סיימתי תיכון עם מדליית זהב כתלמידה מצטיינת.

בילדותי

כשהגעתי לארץ אף אחד לא הבין אותי כי לא ידעתי לדבר עברית, אז ישבתי ולמדתי עברית. התחלתי ללמוד באוניברסיטה ועשיתי גם דוקטורט.

אני זוכרת שברגע שנפתחו הדלתות של המטוס, ביום בו הגעתי לארץ, שעה אחר כך הייתי בדרך לדימונה למרכז קליטה, וראיתי גמל בפעם הראשונה. זה היה כל כך קרוב דרך החלון של האוטו, הייתי בטוחה שהגמל מחייך אלי כי הגעתי לארץ והוא שמח כמוני.

הכרתי את בעלי דרך אבא שלו שהכיר בינינו. התחתנו בשנת 1973, היה לי מאוד משמח ומיוחד היינו חברים חודשיים לפני החתונה. התחתנו כשהייתי בת 19 וסבא היה בן 24 .

הוצאתי רישיון נהיגה לפני 16 שנה, בגיל 50. לא גייסו אותי לצבא כי לא ידעתי את השפה העברית.

סבתא שושנה

הזוית האישית

סבתא: היה לי מאד כיף שהתעניינת בי ובסיפורים שלי.

ליאור: היה מאוד מעניין ללמוד על סבתא שלי, איך הייתה כילדה ואיך הכירה את סבא שלי.