מאגר סיפורי מורשת

שמי נועם אסראף מסטי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי השנה, בחרתי להביא את סיפורה של סבתי פילי אסראף כפי ששמעתי את הסיפור ממנה.

סבתא פילי מספרת:

רקע

לאבי קראו מסוד, הוא נישא לאמי, אליה בשנת 1953. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1955, אני נולדתי בספרד – במלילה ברובע היהודי, ברחוב חיפה. אבי עסק בפירוק אוניות בנמל, אמי נשארה בבית לגדל אותי ואת חמשת אחי ואחיותיי. בשנת 1956 אחותי רחל נולדה, אחריה אחי ואז אמי ילדה שלישייה: שני בנים ובת. בשנת 1959, שבעה חודשים אחרי הלידה, אחד הבנים נפטר, עקב סיבוך שנוצר בברית המילה וכנראה היה חלש מידי.

12 שנים אחר כך בשנת, 1971 כשהייתי בת 16, עליתי לארץ לבד וגרתי עם אחי, אותו הכרתי רק כשהייתי בת שבע, מכיוון שאבי נישא לאישה אחרת ובהמשך היא נפטרה והוא התאלמן ממנה. גרתי עם אחי, מצד אבי, ועם משפחתו בהרצליה במשך שנה וחצי. לאחר מכן שאר בני משפחתי עלו גם הם לארץ ועברתי לגור עמם בבאר שבע, לאחר כמה חודשים, עד שהתחתנתי בשנת 1973 עם בעלי יוסי.

 צילום משפחתי

זיכרונות ילדותי

נולדתי במלילה שבספרד, ברובע היהודי, זה היה אזור שהיו בו הרבה יהודים ומגיל צעיר חינכו אותי ליהדות. בתור ילדה אהבתי מאוד את סבתי שוש, היא גרה קרוב אלינו ודאגה מאוד לי, לאחיי ואחיותיי. בחופש הגדול הייתי גרתי אצלה חודשיים והיא הייתה מכינה לי אוכל שמאוד אהבתי ומפנקת אותי.

זכור לי שבכל בוקר, במהלך כל יום בחופש, הייתי קמה בבוקר מוקדם, לרחוב היה מגיע איש יחד עם 10 כבשים שלו ובמקום, הוא היה חולב לנו מהם חלב, אחר כך הייתי מחממת את החלב והיה נוצר מעליו קרום גדול ועבה, שהיה נראה ממש כמו חמאה. הייתי לוקחת את הקרום מורחת איתו את הלחם יחד עם ביצת עין ואוכלת לארוחת בוקר כריך עם חמאה וביצה.

בילדותי, הייתה לי חברה טובה מאוד ששמה היה לוסי ממן. עד היום אנחנו בקשר ומדברות מידי פעם. כיום, לוסי עדיין גרה בספרד. בילדותי אהבתי לאסוף סוסי ים והייתי מייבשת אותם. את סוסי הים הייתי מוצאת בשוק הדגים בין המון דגים.

בגרות

בגיל 16 עליתי לארץ בעקבות הציונות ואהבת ארץ ישראל. כשעליתי, לא ידעתי את השפה ולמדתי עברית. חצי שנה אחרי שהגעתי לישראל, התחלתי לעבוד כדי שאוכל לממן כרטיס טיסה לחזרה לספרד, מכיוון שהתגעגעתי למשפחתי.

בתקופה בה עבדתי, פגשתי את יוסי, בעלי כיום. כך, למרות הגעגועים לספרד ולמשפחה, לבסוף לא חזרתי לספרד ונשארתי בישראל. לאחר שסיימתי ללמוד, התחלתי לעבוד. בהתחלה עבדתי בתור תופרת, אצל אדם שהיה מייצר חליפות. באותה השנה משפחתי עלתה לארץ, אז כבר הייתי בשלבי נישואין. בשלב זה עוד גרתי אצל אחי והיה לא הכי נוח, כי לאחי היו חמישה ילדים.

נישואים

כפי שסיפרתי, לבסוף נשארתי בארץ, לאחר שפגשתי את יוסי. לאחר תקופת חברות התחתנו בשנת 1973 בבאר שבע. החתונה הייתה  באולם אירועים. זו הייתה חתונה מרגשת במיוחד כי כל המשפחה שלי היגיעה מספרד לישראל. גם חתונה וגם איחוד עם כל המשפחה שלי  והתרגשתי מאוד.

ביום נישואינו

במהלך השנים, בני הבכור נולד בשנת 1975 ואת בני השני ילדתי בשנת 1979. בשנת 1984 ילדתי את בתי הקטנה. ההריונות היו קשים, אבל הלידות קלות ואלו הם ילדיי: גיא, גיא והילה.

במהלך שנים עבודתי הייתה בשיקום חולי נפש בקהילה.

הזוית האישית

נועם: לסיכום החוויה הייתה מרגשת נהניתי לשמוע על החיים של סבתא שלי מהשנים אז ואיך שהחיים היו החוויה הייתה מרגשת ומשמחת כי לדתי יותר על סבתא שלי ועל המשפחה שלי על מי שהיא ומי שהיא הייתה.

סבתא: חוויה הייתה מהנה שמחתי לספר את החיים שלי פעם ולהעביר את מה שהיה לדור הבא.